חוות דעתי ומודות בבלוג שלי
במסגרת לימודיי לתואר שני במכללה היה לי הנאה גדולה בכתיבת פוסטים שונים השייכים לנושא "תקשוב" ובמסגרת כל הקורסים שלמדתי אותם עם מרצים שונים , אני למדתי והוספתי הרבה מידע , התנסיתי בתקשוב , בקראתי לרבה מאמרים ששייכים לקורסים שלמדנו בקורסי המכללה או מאמרים מחוץ הלימודים , אני נחשפתי לרבה תוכניות או כלים מתוקשבים חינמים שסייעות לי בבתי הספר ללמד אותם לתלמודיי , וכתיבת בפוסטים נעזרתי בבלוגים קודמים מסטודנטים שלמדו גם למידה ותקשוב במכללה , בתחילת כתבתי בבלוג היה לי קשה לכתוב וארגן פסקים ולפי ההערות של נעמי פורת על הבלוג התחלתי לסדר ללמוד איך לתקוננן לכל פוסט , ובתחילת הלימודים התחלתי בבניית הבלוג והיה קשה לחשוב על נושאים חשובים לקוראים , הייתי קודם מתנסה בבניית בלוגים אבל הייתי מבולבלת ולא מכוונת לדרך הנכונה , והתחלתי גם בבניית הבלוג הזה הייתי לא מכוונת עד שהתחילה איתי נעמי פורת איך לסדר לבנות הבלוג בצורה נכונה .
בכתבתי בבלוג עצמו מסרתי לקוראים את דבריי וכל הכוונות שלי , וגם הרחבת הידע בתחומים שונים .ובסוף אני מודה לנעמי פורת על ההשגחה של על הבלוג ואיך כי מכוונת אותי לצעדים נכונים וגם מודה לד"ר גילה קורץ שהייתה מלווה את כל סטודנטי למידה ותקשוב למשך שנה וארבע חודשיים וגם אני מודה לכל מי שעזר לי במסגרת הלימודים שלי על כל השאלות ששאלתי באופן וירטואלי או פרונטאלי ובהצלחה לכולנו ותודה רבה "מנצור הודא".
יום שני, 23 בינואר 2012
שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים
משחקים מקוונים יוצרים הזדמניות שבהן תלמידים יכולים לשכלל את תנועתם , ולהסיק מסקנות , לפתור בעיות ולפתח כלים רגשיים להתמודדות עם קונפליקטים שמזמן המעבר מתלות לעצמאות , משחק מקוון הוא דרך לגילוי העצמי , לגלוי הזולת , דרך להפוך יצר ליצירתיות , המשחק המקוון הוא תרגיל בהתפתחות , בתחרות , בשמירה על חוקים ובשביותם בלמידה בלתי פיסקת על עצמך והסבוב אותך.
ובמסגרת הקורס שלנו שילוב הדמות ומשחק לימודיים מתוקשבים היה לנו עבודת גמר שהיא פיתוח ונסוי משחק לימודי מתוקשב ואנחנו בחרנו את החידון המקוון שבצענו אותו בכיתה ה' בבית ספר אלראזי יסודי בבקה אלגרביה שהיה חשיפה והנאה מליאה מהתלמידים וגם המורות שמבצעות את המחשק והחדון היה בנושא מדעים ובניתוח שעשנו בממצאים עולה כי התלמידים מעדפים תרגול דרך משחקים יותר ובעיקר מסוג חידון , הם נהנו מדרך למידה זו לא נתקלו בבעיות טכניות במהלך המשחק.
קישור לחידון : www.jeopardylabs.com
ובמסגרת הקורס שלנו שילוב הדמות ומשחק לימודיים מתוקשבים היה לנו עבודת גמר שהיא פיתוח ונסוי משחק לימודי מתוקשב ואנחנו בחרנו את החידון המקוון שבצענו אותו בכיתה ה' בבית ספר אלראזי יסודי בבקה אלגרביה שהיה חשיפה והנאה מליאה מהתלמידים וגם המורות שמבצעות את המחשק והחדון היה בנושא מדעים ובניתוח שעשנו בממצאים עולה כי התלמידים מעדפים תרגול דרך משחקים יותר ובעיקר מסוג חידון , הם נהנו מדרך למידה זו לא נתקלו בבעיות טכניות במהלך המשחק.
קישור לחידון : www.jeopardylabs.com
למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפייני למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית , באמצעות "כריית נתונים".
מטרת מחקר " למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפייני למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית , באמצעות "כריית נתונים", הינה להשוות בין מאפינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה.
לצורך מטרה זו , כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן , ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת.
אני מתמקדת ב3 מרכיבים הקשורים במושג "כריית נתונים ברשת":
הגדרה - "כריית נתונים ברשת"
כריית נתונים ברשת היא הפעלה של שיטות סטטיסטיות על מאגרי נתונים גדולים ברשת, על מנת לגלות בעזרתם מידע חבוי ובעל ערך. מחקרים חדשניים בתחום החינוך מאמצים את כריית הנתונים ברשת כמתודולוגיית מחקר.
יישום - שיטת המחקר במחקר הנכחי
החוקרים הגדירו וחישבו את המשתנים – נבחרו מספר משתני למידה לחישוב ונבנו אלגוריתמים לחישובים ולחלומם מתוך קובצי היומן.
ניתוח הנתונים נערכו מבחני t ו- Anova באמצעות תוכנת SPSS .
משתני למידה שמדדו דרך הרשת:
מיקום הלמידה – כיתה: למידה בין השעות 8 בבוקר ל- 14 בצהריים , בית: למידה בין השעות 14 בצהריים ל- 8 בבוקר
זמן הלמידה – הזמן הכולל שלמד התלמיד ביחידת הלימוד (בשניות)
קצב הלמידה – מספר הפעולות של התלמיד ("הקלקות עכבר") מחחלק למשך זמן הלמידה
מידת ביצוע המשימות – מספר המשימות (אמצעי הלמידה) שהתלמיד ביצע
מספר התשובות השגויות – אחוז המשובים הממוחשבים השליליים שהתלמיד קיבל במהלך הלךמידה, מסך המשובים הממוחשבים.
הערכת יעילות השיטה
יתרונות:
כריית נתונים תיעוד פעולות הלומדים איפשר לנו לאפיין ולהעריך טוב יותר את תהליכי הלמידה, ולא להתמקד רק בתוצרים הסופיים.
חסרונות:
יש לציין כי למתודולוגיה של כריית נתונים ברשת קיימת מגבלה של חוסר הקשר הישיר בין החוקר לנחקרים(התלמידים). לפיכך, המשך מחקר בנושא זה יכול לעשות שימוש בשאלונים וראיונות עם תלמידים , אשר באמצעותם ניתן יהיה לעמוד טוב יותר על מהות ההבדלים בהתנהגויות הלמידה שנמצאו.
1. מקור : בן צדוק ג., לייבה מ., נחמיאס ר., מינץ ר.,(2010). למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית, באמצעות כריית נתונים. כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/1_1.pdf
לצורך מטרה זו , כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן , ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת.
אני מתמקדת ב3 מרכיבים הקשורים במושג "כריית נתונים ברשת":
הגדרה - "כריית נתונים ברשת"
כריית נתונים ברשת היא הפעלה של שיטות סטטיסטיות על מאגרי נתונים גדולים ברשת, על מנת לגלות בעזרתם מידע חבוי ובעל ערך. מחקרים חדשניים בתחום החינוך מאמצים את כריית הנתונים ברשת כמתודולוגיית מחקר.
יישום - שיטת המחקר במחקר הנכחי
החוקרים הגדירו וחישבו את המשתנים – נבחרו מספר משתני למידה לחישוב ונבנו אלגוריתמים לחישובים ולחלומם מתוך קובצי היומן.
ניתוח הנתונים נערכו מבחני t ו- Anova באמצעות תוכנת SPSS .
משתני למידה שמדדו דרך הרשת:
מיקום הלמידה – כיתה: למידה בין השעות 8 בבוקר ל- 14 בצהריים , בית: למידה בין השעות 14 בצהריים ל- 8 בבוקר
זמן הלמידה – הזמן הכולל שלמד התלמיד ביחידת הלימוד (בשניות)
קצב הלמידה – מספר הפעולות של התלמיד ("הקלקות עכבר") מחחלק למשך זמן הלמידה
מידת ביצוע המשימות – מספר המשימות (אמצעי הלמידה) שהתלמיד ביצע
מספר התשובות השגויות – אחוז המשובים הממוחשבים השליליים שהתלמיד קיבל במהלך הלךמידה, מסך המשובים הממוחשבים.
הערכת יעילות השיטה
יתרונות:
כריית נתונים תיעוד פעולות הלומדים איפשר לנו לאפיין ולהעריך טוב יותר את תהליכי הלמידה, ולא להתמקד רק בתוצרים הסופיים.
חסרונות:
יש לציין כי למתודולוגיה של כריית נתונים ברשת קיימת מגבלה של חוסר הקשר הישיר בין החוקר לנחקרים(התלמידים). לפיכך, המשך מחקר בנושא זה יכול לעשות שימוש בשאלונים וראיונות עם תלמידים , אשר באמצעותם ניתן יהיה לעמוד טוב יותר על מהות ההבדלים בהתנהגויות הלמידה שנמצאו.
1. מקור : בן צדוק ג., לייבה מ., נחמיאס ר., מינץ ר.,(2010). למידה בכל מקום ובכל עת? הערכת מאפיינים של למידה מתוקשבת בכיתה לעומת בבית, באמצעות כריית נתונים. כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/1_1.pdf
השפעת ספרים דיגטאליים מונחים לעומת ספרים מודפסים מונחים
ריאת המאמר העוסק בעניין הייתה מעניינת ומרתקת ובהחלט מלמדת , המאמר הציג מחקר שבדק את השפעת של ספרים דיגיטליים על רמת התפתחות ניצני האוריינות בגן ,לעומתם של ספרים מודפסים.
מהו ס' אלקטרוני ? הש
גרסה אינטראקטיבית של ספר ילדים קלאסי מודפס .
ניצני אורינות -
כל הידע של הילד בתחומי הקריאה ,הכתיבה והדפוס טרם למידה הפורמלית בבית הספר (teals&sulzby '1991).
הספר הדיגיטלי תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות , גרסאות אלקטרוניות לספרים קלסיים של ילדים יוצאים לאור ונשאלת השאלה , מהו יתרונם של החדשים מפני הישנים .
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקים שבדקו את הנושא.
בחלקם נמצא כי קיים יתרון לטובת הספרים הדיגיטליים ואחרים הראו על השפעה מועטה או אפילו חוסר השפעה מוחלט.
הועלו מספר השערות לגבי אי תרומתם בחלקם התייחסו לנושא של אי תווך מבוגר ובאחרים התייחסו לאיכותם של הספרים הדיגיטליים שנבדקו .
.בספרים שנבדקו לא היו מאפיינים המקדמים אוריינות
השפעת ספרים דיגיטאלים מונחים לעומת ספרים מודפסים מונחים
ריאת המאמר העוסק בעניין הייתה מעניינת ומרתקת ובהחלט מלמדת , המאמר הציג מחקר שבדק את השפעת של ספרים דיגיטליים על רמת התפתחות ניצני האוריינות בגן ,לעומתם של ספרים מודפסים.
מהו ס' אלקטרוני ?
גרסה אינטראקטיבית של ספר ילדים קלאסי מודפס .
ניצני אורינות -
כל הידע של הילד בתחומי הקריאה ,הכתיבה והדפוס טרם למידה הפורמלית בבית הספר (teals&sulzby '1991).
הספר הדיגיטלי תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות , גרסאות אלקטרוניות לספרים קלסיים של ילדים יוצאים לאור ונשאלת השאלה , מהו יתרונם של החדשים מפני הישנים .
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקים שבדקו את הנושא.
בחלקם נמצא כי קיים יתרון לטובת הספרים הדיגיטליים ואחרים הראו על השפעה מועטה או אפילו חוסר השפעה מוחלט.
הועלו מספר השערות לגבי אי תרומתם בחלקם התייחסו לנושא של אי תווך מבוגר ובאחרים קבוצת הילדים שעבדה בספר דיגיטלי בהנחיית מבוגר היו טובים יותר מיתר כל הקבוצות שנבדקו , השיפור חל בכל המדדים ובמיוחד במודעות פונולוגית - צליל סוגר .
תוכנות מחשב חינוכיות ואיכותיות אינן מספיקות לקידום ניצני אוריינות המרכיבים האינטראקטיביים אינם מספקים יש צורך בתווך מבוגר .
התייחסו לאיכותם של הספרים הדיגיטליים שנבדקו . בספרים שנבדקו לא היו מאפיינים המקדמים אוריינות , היו דגשים על צבע וצורה , לא הייתה הפרדה בין קריאת הטקסט לבין הפעילות המשחקית בו , לא הייתה אפשרות לשמיעה חוזרת של הטקסט במחקר המוצג במאמר , השתמשו בספרים דיגיטליים: המפרידים בין הטקסט לפעילות בו , המאפשרים שמיעה חוזרת ,הטקסט מואר בהתאם לקצב הקריאה , הפעילות כללה פירוק לצלילים והברות לשם פיתוח פונולוגיה .הילדים שנבדקו במחקר הוגדרו ממיצב חברתי כלכלי נמוך , קבוצת הילדים נבדקה ברמת ניצני האוריינות שלה לפני ואחרי , נבדקו מדדים כמו הכרת שמות האותיות ,קשר אות-צליל , מודעות פונולוגית , ניצני קריאת מילים וידע על דפוס .
כמו כן נקבעו שתי רמות ידע אוריינות של הילדים. המחקר כלל 4 קבוצות .
תוצאות המחקר :
מסקנת המחקר :
השילוב בין ס' דיגיטלי הכולל תווך מבוגר הניב את התוצאות הטובות ביותר .
הדבר יעיל בקרב ילדים בגיל הגן בכלל ובקרב ילדים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך בפרט.
לאור המחקר מומלץ לפתח ספרים אלקטרונים שבהם מושם דגש על איכות ההוראה והתאמה להתפתחות אוריינות של הילד .
קריאת מאמר זה העלאתה שוב למודעות בחשיבותו של הפדגוג בתהליך שילוב מדיה בקרב ילדים ופיתוח אוריינות שלהם , הדבר ניכר החל מגיל הגן ובוודאי גם בהמשך בגילאי בית הספר .
המחקר שפך אור מעניין בנושא השוואה בין ספר מודפס לדיגיטלי , עם זאת בטוחה אני שלא תם עידן הספר המודפס .
1. מקור : סגל –דרורי א., קורת,ע., שמיר,ע., קליין פ., (2010 ). האם ספרים אלקטרוניים מקדמים ניצני קריאה? כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/2_1.pdf
מהו ס' אלקטרוני ? הש
גרסה אינטראקטיבית של ספר ילדים קלאסי מודפס .
ניצני אורינות -
כל הידע של הילד בתחומי הקריאה ,הכתיבה והדפוס טרם למידה הפורמלית בבית הספר (teals&sulzby '1991).
הספר הדיגיטלי תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות , גרסאות אלקטרוניות לספרים קלסיים של ילדים יוצאים לאור ונשאלת השאלה , מהו יתרונם של החדשים מפני הישנים .
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקים שבדקו את הנושא.
בחלקם נמצא כי קיים יתרון לטובת הספרים הדיגיטליים ואחרים הראו על השפעה מועטה או אפילו חוסר השפעה מוחלט.
הועלו מספר השערות לגבי אי תרומתם בחלקם התייחסו לנושא של אי תווך מבוגר ובאחרים התייחסו לאיכותם של הספרים הדיגיטליים שנבדקו .
.בספרים שנבדקו לא היו מאפיינים המקדמים אוריינות
השפעת ספרים דיגיטאלים מונחים לעומת ספרים מודפסים מונחים
ריאת המאמר העוסק בעניין הייתה מעניינת ומרתקת ובהחלט מלמדת , המאמר הציג מחקר שבדק את השפעת של ספרים דיגיטליים על רמת התפתחות ניצני האוריינות בגן ,לעומתם של ספרים מודפסים.
מהו ס' אלקטרוני ?
גרסה אינטראקטיבית של ספר ילדים קלאסי מודפס .
ניצני אורינות -
כל הידע של הילד בתחומי הקריאה ,הכתיבה והדפוס טרם למידה הפורמלית בבית הספר (teals&sulzby '1991).
הספר הדיגיטלי תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות , גרסאות אלקטרוניות לספרים קלסיים של ילדים יוצאים לאור ונשאלת השאלה , מהו יתרונם של החדשים מפני הישנים .
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקים שבדקו את הנושא.
בחלקם נמצא כי קיים יתרון לטובת הספרים הדיגיטליים ואחרים הראו על השפעה מועטה או אפילו חוסר השפעה מוחלט.
הועלו מספר השערות לגבי אי תרומתם בחלקם התייחסו לנושא של אי תווך מבוגר ובאחרים קבוצת הילדים שעבדה בספר דיגיטלי בהנחיית מבוגר היו טובים יותר מיתר כל הקבוצות שנבדקו , השיפור חל בכל המדדים ובמיוחד במודעות פונולוגית - צליל סוגר .
תוכנות מחשב חינוכיות ואיכותיות אינן מספיקות לקידום ניצני אוריינות המרכיבים האינטראקטיביים אינם מספקים יש צורך בתווך מבוגר .
התייחסו לאיכותם של הספרים הדיגיטליים שנבדקו . בספרים שנבדקו לא היו מאפיינים המקדמים אוריינות , היו דגשים על צבע וצורה , לא הייתה הפרדה בין קריאת הטקסט לבין הפעילות המשחקית בו , לא הייתה אפשרות לשמיעה חוזרת של הטקסט במחקר המוצג במאמר , השתמשו בספרים דיגיטליים: המפרידים בין הטקסט לפעילות בו , המאפשרים שמיעה חוזרת ,הטקסט מואר בהתאם לקצב הקריאה , הפעילות כללה פירוק לצלילים והברות לשם פיתוח פונולוגיה .הילדים שנבדקו במחקר הוגדרו ממיצב חברתי כלכלי נמוך , קבוצת הילדים נבדקה ברמת ניצני האוריינות שלה לפני ואחרי , נבדקו מדדים כמו הכרת שמות האותיות ,קשר אות-צליל , מודעות פונולוגית , ניצני קריאת מילים וידע על דפוס .
כמו כן נקבעו שתי רמות ידע אוריינות של הילדים. המחקר כלל 4 קבוצות .
תוצאות המחקר :
מסקנת המחקר :
השילוב בין ס' דיגיטלי הכולל תווך מבוגר הניב את התוצאות הטובות ביותר .
הדבר יעיל בקרב ילדים בגיל הגן בכלל ובקרב ילדים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך בפרט.
לאור המחקר מומלץ לפתח ספרים אלקטרונים שבהם מושם דגש על איכות ההוראה והתאמה להתפתחות אוריינות של הילד .
קריאת מאמר זה העלאתה שוב למודעות בחשיבותו של הפדגוג בתהליך שילוב מדיה בקרב ילדים ופיתוח אוריינות שלהם , הדבר ניכר החל מגיל הגן ובוודאי גם בהמשך בגילאי בית הספר .
המחקר שפך אור מעניין בנושא השוואה בין ספר מודפס לדיגיטלי , עם זאת בטוחה אני שלא תם עידן הספר המודפס .
1. מקור : סגל –דרורי א., קורת,ע., שמיר,ע., קליין פ., (2010 ). האם ספרים אלקטרוניים מקדמים ניצני קריאה? כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/2_1.pdf
מערכת החינוך של ישראל - פרופ' עמי וולנסקי
במאמר מערכת החינוך של ישראל לפרופ' וולנסקי עמי מנתח את החינוך קדם היסודי והחינוך ביסודי ועל היסודי והשכלה הגבוהה וסוגיות מיוחדות והחינוך במגזר החרדי והערבי.
לכן מערכת החינוך של ישראל עומדות מספר בעיות יסוד שניתן להגדירם כאתרים להתמודדות . והאתר הבולט הוא העדר ביקושים למקצוע ההוראה והפגיעה המצטברת במעמד המורה . והאתגר השני הוא מסורת הסטנדרטיזציה במערכת החיוך הייתה לאורך כל שנותיה של המדינה סביב בחינות הבגרות בתום 12 שנות לימודי לכן פורמאליים הגורמים להתעלמות משלל הבעיות והקשיים הכרוכים, המתנגדים לתהליך הסטנדרטיזציה גורסים כדי דווקא התפתחות ה-ICT מהווה הזדמנות נאותה להסתייע בה לשם בניית דפוסי למידה מאתגרים ורלבנטיים לעולמם של התלמידים , ומערכת החינוך עליה להחמיץ את ההזדמנות של התפתחות טכנולוגיית המידע והתקשורת ולהבטיח את שילובה בתהליך ההוראה והלמידה .
האתגר השלישי הוא נגזר מתחום הפדגוגיה הקשור לצורך להביא לידי סיום 12 שנות לימוד של החציון התחתון על בסיס תכניות לימודים אשר יהוו "סולם". האתגר רביעי הוא התחום המגזר החרדי אשר בלימודיהם מתרכזים בעיקר בלימודי קודש ומעט מאוד בלימודי חול, ומבחינה אחרת מונע מהמדינה אפשרות להגדיל את שיעור המשתתפים בשוק העבודה . האתגר החמישי הוא בניית תקציב החינוך באופן אשר יאפשר מתן מענה לאתגרים הניצבים בפני המערכת , הקטנת תקציב החינוך בשנים האחרונות השפיעה בכיוון של גידול מספר הילדים בכיתות צמצום מספר שעות הלימוד השבועיות, הגברות עומס על המורים , אבדן הגמישות הפדגוגית של בתי הספר.
כל האתגרים האלו ניצבים בפני המנהיגות של מערכת החינוך כאמצע העשור הראשון לשנת 2000 ולפי הראייה הביקורתית שלי ולפי ניתוח המאמר גם שהפערים בחינוך בין המגזר הערבי והמגזר היהודי נעוצות עוד בימים שלפני קום המדינה .
אבל בהמשך השנים היעדים הלאומיים של המערכת החינוך משותפים לכלל המגזרים יהודים וערבים כאחד.
אך התכניות החינוכיות אמורות להיגזר מאבחון מקצועי של צרכי המגזרים בשונים בתוך המערכת ובניגוד לתיאור מעמדה המשתק של המנהיגות המקצועית, החלה להתבלט בשנים האחרונות אינטליגנציה אשר הותירה את רישומה בכל צומת חינוכי בפיקוח , בניהול בתי הספר , יוזמות של רשויות מקומות רבות להגדלת שיעור הזכרים לתעודת בגרות בתחומים , גידול מרשים בשיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (וולנסקי 2005, 2006).
ולפי הראיה הביקורתית שלי צריך לצמצם את הפער בין שני החברות (ערבית ויהודית ) לפי ההשתנות במערכת החינוך ולפי החדשנות הקיימות צריך לשנות את סגנון התכניות החינוכיות להציג פרויקטים חדשנים להפעיל התלמידים בכיתה לבבית .
מקור :ביבליוגרפיה: וולנסקי, ע' (2010). מערכת החינוך של ישראל מתוך פאוור ק. (עורך) אינציקלופדיה בין-לאומית לחינוך, אלסוייר, אוקספורד
לכן מערכת החינוך של ישראל עומדות מספר בעיות יסוד שניתן להגדירם כאתרים להתמודדות . והאתר הבולט הוא העדר ביקושים למקצוע ההוראה והפגיעה המצטברת במעמד המורה . והאתגר השני הוא מסורת הסטנדרטיזציה במערכת החיוך הייתה לאורך כל שנותיה של המדינה סביב בחינות הבגרות בתום 12 שנות לימודי לכן פורמאליים הגורמים להתעלמות משלל הבעיות והקשיים הכרוכים, המתנגדים לתהליך הסטנדרטיזציה גורסים כדי דווקא התפתחות ה-ICT מהווה הזדמנות נאותה להסתייע בה לשם בניית דפוסי למידה מאתגרים ורלבנטיים לעולמם של התלמידים , ומערכת החינוך עליה להחמיץ את ההזדמנות של התפתחות טכנולוגיית המידע והתקשורת ולהבטיח את שילובה בתהליך ההוראה והלמידה .
האתגר השלישי הוא נגזר מתחום הפדגוגיה הקשור לצורך להביא לידי סיום 12 שנות לימוד של החציון התחתון על בסיס תכניות לימודים אשר יהוו "סולם". האתגר רביעי הוא התחום המגזר החרדי אשר בלימודיהם מתרכזים בעיקר בלימודי קודש ומעט מאוד בלימודי חול, ומבחינה אחרת מונע מהמדינה אפשרות להגדיל את שיעור המשתתפים בשוק העבודה . האתגר החמישי הוא בניית תקציב החינוך באופן אשר יאפשר מתן מענה לאתגרים הניצבים בפני המערכת , הקטנת תקציב החינוך בשנים האחרונות השפיעה בכיוון של גידול מספר הילדים בכיתות צמצום מספר שעות הלימוד השבועיות, הגברות עומס על המורים , אבדן הגמישות הפדגוגית של בתי הספר.
כל האתגרים האלו ניצבים בפני המנהיגות של מערכת החינוך כאמצע העשור הראשון לשנת 2000 ולפי הראייה הביקורתית שלי ולפי ניתוח המאמר גם שהפערים בחינוך בין המגזר הערבי והמגזר היהודי נעוצות עוד בימים שלפני קום המדינה .
אבל בהמשך השנים היעדים הלאומיים של המערכת החינוך משותפים לכלל המגזרים יהודים וערבים כאחד.
אך התכניות החינוכיות אמורות להיגזר מאבחון מקצועי של צרכי המגזרים בשונים בתוך המערכת ובניגוד לתיאור מעמדה המשתק של המנהיגות המקצועית, החלה להתבלט בשנים האחרונות אינטליגנציה אשר הותירה את רישומה בכל צומת חינוכי בפיקוח , בניהול בתי הספר , יוזמות של רשויות מקומות רבות להגדלת שיעור הזכרים לתעודת בגרות בתחומים , גידול מרשים בשיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (וולנסקי 2005, 2006).
ולפי הראיה הביקורתית שלי צריך לצמצם את הפער בין שני החברות (ערבית ויהודית ) לפי ההשתנות במערכת החינוך ולפי החדשנות הקיימות צריך לשנות את סגנון התכניות החינוכיות להציג פרויקטים חדשנים להפעיל התלמידים בכיתה לבבית .
מקור :ביבליוגרפיה: וולנסקי, ע' (2010). מערכת החינוך של ישראל מתוך פאוור ק. (עורך) אינציקלופדיה בין-לאומית לחינוך, אלסוייר, אוקספורד
יום שני, 16 בינואר 2012
חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי גלובליזציה , לוקליזציה והתאמה אישית
במדינות המערב דוגמת קנדה, ארצות-הברית ובריטניה הרפורמות האלה, בית ספר בניהול עצמי (SBM - School Based Management) הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. היא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית, שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר.
בית ספר בניהול עצמי ושיפור התהליך הפנימי
מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי בבתי הספר. מסגרת זו תשמש בסיס להחלת הניהול העצמי הלכה למעשה ותביא לידי שיפור והתפתחות פנימיים מסוכמים סוגי הידע במסגרת חדשה 1. עקרונות של בית ספר בניהול עצמי 2. ידע על פרופיל התפקוד הבריא של בית הספר 3. ידע על ניהול אסטרטגי 4.ידע על בית ספר מרובה רמות בניהול עצמי 5. ידע על התהליך הדינמי 6. ידע על ניהול שכבות 7. ידע על התאמה בבית הספר 8.ידע על שיתוף פעולה מלא בין הבית לבית הספר ותמיכת הקהילה 9. ידע על מנהיגות של שינוי, תקוותנו היא שהפעלת בתי ספר בניהול עצמי במסגרת זו תאפשר לבתי ספר לעודד למידה מתמשכת ופיתוח של התלמידים.
אתגרים לבתי ספר בניהול עצמי בעידן חדש
האתגרים של המאה החדשה, אף על פי שבתי ספר ומורים כבר עבדו קשה מאוד. באחרונה מתרחש שינוי כלכלי ברחבי העולם בכיוון של כלכלת מידע או כלכלה המבוססת על ידע. התקווה היא שאינטליגנציה מרובה וראייה גלובלית יאפשרו לדורות החדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה.
פרדיגמה חדשה בחינוך
ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים, ובהם בטכנולוגיה, בכלכלה, בחברה, בפוליטיקה, בתרבות ובלמידה (Cheng, 1999). העולם הופך במהירות לכפר גלובלי. המניע הנחוצים כדי לתמוך בהתפתחויות המרובות. היחידים צריכים להיעשות אזרחים מרובי אינטליגנציות שיכולים לתרום להתפתחותה של חברה מרובת אינטליגנציות. בהקשר כזה, שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה, לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים (Cheng, 2000a).
למידה מותאמת אישית (Individualized learning): ההנחה כאן היא שהתלמיד עומד במרכזו של החינוך, לימוד מותאם למקום ולימוד גלובלי (Localized and Globalized Learning): ראוי לתמוך בתלמידים ובלימודיהם כדי שהתמיכה, הרשתות והמשאבים המקומיים והגלובליים יוכלו לאפשר להם את מרב הזדמנויות ההתפתחות לאורך תהליך הלמידה.
למידה משוחזרת: בחינוך בבית הספר, תלמידים הולכים בעקבות המורה. הם עוברים תכניות חינוך סטנדרטיות, ובהן מלמדים אותם באופן ובקצב אחידים גם אם ייתכן שהיכולת של כל אחד מהם שונה
תהליך משולש בחינוך
גלובליזציה: הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. בתופעה האופיינית לגלובליזציה ובמאפיינים הקשורים בה אפשר למצוא תמיכה של רשת גלובלית,
לפי הראייה הביקורתית שלי ושל המאמר שהחזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת ( גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם, המטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם.
מקור: מאמר של פרופ' וולנסקי עמי חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי
בית ספר בניהול עצמי ושיפור התהליך הפנימי
מסגרת ידע חדשה של תהליך פנימי בבתי הספר. מסגרת זו תשמש בסיס להחלת הניהול העצמי הלכה למעשה ותביא לידי שיפור והתפתחות פנימיים מסוכמים סוגי הידע במסגרת חדשה 1. עקרונות של בית ספר בניהול עצמי 2. ידע על פרופיל התפקוד הבריא של בית הספר 3. ידע על ניהול אסטרטגי 4.ידע על בית ספר מרובה רמות בניהול עצמי 5. ידע על התהליך הדינמי 6. ידע על ניהול שכבות 7. ידע על התאמה בבית הספר 8.ידע על שיתוף פעולה מלא בין הבית לבית הספר ותמיכת הקהילה 9. ידע על מנהיגות של שינוי, תקוותנו היא שהפעלת בתי ספר בניהול עצמי במסגרת זו תאפשר לבתי ספר לעודד למידה מתמשכת ופיתוח של התלמידים.
אתגרים לבתי ספר בניהול עצמי בעידן חדש
האתגרים של המאה החדשה, אף על פי שבתי ספר ומורים כבר עבדו קשה מאוד. באחרונה מתרחש שינוי כלכלי ברחבי העולם בכיוון של כלכלת מידע או כלכלה המבוססת על ידע. התקווה היא שאינטליגנציה מרובה וראייה גלובלית יאפשרו לדורות החדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה.
פרדיגמה חדשה בחינוך
ברחבי העולם מתרחש כיום תהליך של גלובליזציה בתחומים שונים, ובהם בטכנולוגיה, בכלכלה, בחברה, בפוליטיקה, בתרבות ובלמידה (Cheng, 1999). העולם הופך במהירות לכפר גלובלי. המניע הנחוצים כדי לתמוך בהתפתחויות המרובות. היחידים צריכים להיעשות אזרחים מרובי אינטליגנציות שיכולים לתרום להתפתחותה של חברה מרובת אינטליגנציות. בהקשר כזה, שינוי פרדיגמה בתחום החינוך פורץ ועולה, לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים (Cheng, 2000a).
למידה מותאמת אישית (Individualized learning): ההנחה כאן היא שהתלמיד עומד במרכזו של החינוך, לימוד מותאם למקום ולימוד גלובלי (Localized and Globalized Learning): ראוי לתמוך בתלמידים ובלימודיהם כדי שהתמיכה, הרשתות והמשאבים המקומיים והגלובליים יוכלו לאפשר להם את מרב הזדמנויות ההתפתחות לאורך תהליך הלמידה.
למידה משוחזרת: בחינוך בבית הספר, תלמידים הולכים בעקבות המורה. הם עוברים תכניות חינוך סטנדרטיות, ובהן מלמדים אותם באופן ובקצב אחידים גם אם ייתכן שהיכולת של כל אחד מהם שונה
תהליך משולש בחינוך
גלובליזציה: הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחבָרות ברחבי העולם. בתופעה האופיינית לגלובליזציה ובמאפיינים הקשורים בה אפשר למצוא תמיכה של רשת גלובלית,
לפי הראייה הביקורתית שלי ושל המאמר שהחזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי פרדיגמה - מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש - ולספק סביבת למידה משולשת ( גלובלית, מותאמת למקום ומותאמת לתלמיד), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם, המטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם.
מקור: מאמר של פרופ' וולנסקי עמי חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי
יום חמישי, 5 בינואר 2012
אבידוס – אונרג א.,(2010). "איים של חדשנות" או "חדשנות כוללת ": הטמעה של טכנולוגיות לניהול הלמידה
במסגרת ההשתלמות שלי כרכזת אשכול עליי לנתיח מאמרו של אדינוב-אונגר
* חדשנות כוללת: היא מצב בו החדשנות מקיפה מחצית ויותר מהקהילה הלומדת והמלמדת היא מהווה מרכיב משמעותי במסגרת הלמידה,משתלבת ברמה הארגונית במערכת השעות לקידום תכנית הלימודים.
* איים של חדשנות:מקיפה החדשנות רק חלק קטן מהאוכלוסייה הלומדת והמלמדת. החדשנות ממוקדת בתחום תוכן או במשימה מוגדרת, רוב היישומים הקשורים אליה,אינם נכללים בתכנית הלימודים הרשמית ואינם תורמים ישירות לציוני הלומדים. מספר המשתתפים קטן, היחסים הם לא פורמאליים ומשפיעים גם על ערוצי המידע, שזורמים באופן בלתי פורמאלי תוך כדי פעילות (מיודוסר, נחמיאס, טובין, ופורקוש, 2006 ).
* טכנלוגיה לניהול הלמידה : שינויים טכנולוגיים – ארגוניים, נוגעים בעיקר לצדדים אדמיניסטרטיביים. בארגון הוטמעו מערכות לניהול ידע והתקשורת מתבצעת באמצעות אי-מיילים. ישנו שימוש רחב במחשבים בקרב עובדי אדמיניסטרציה, עובדי שיווק, עובדי הנהלת חשבונות, הנהלה בכירה והנהלה זוטרה. טכנולוגיה זו משפרת את היעילות בארגון מבחינה אדמיניסטרטיבית.
* שינוי ארגוני : הוא שינוי בו המערכת הארגונית מאמצת דפוסים חדשים השונים מאלו שהיו קיימים בה קודם לכן ( Levin & Fullan, 2008; Charter, 2008 ). שינויים כוללים הם יציבים יותר מאשר "איים" של שינוי ומשך הזמן בו הם פועלים ארוך יותר.
* תרבות ארגונית : היא התרבות של המנהלים בארגון, כוללת את ערכי ההנהלה, הנורמות
והסממנים הארגוניים שנקבעו על-ידי ההנהלה.
ניתוח המאמר
שדה המחקר
נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות
טכנולוגיות לניהול הלמידה. המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת. נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת.
מטרת המחקר:
מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת, עם שתי שאלות המחקר.
שיטת המחקר
המחקר התבצע כחקר מקרה case-study , בשיטה איכותנית. המטרה להשתמש בשיטת מחקר זו ברמה הדסקריפטיבית ולתאר את המתרחש ברשת בתי הספר. נעשה ניסיון להבין את המשמעות של הפעולות והמאורעות על פי תפיסת הנחקרים ואת התרבות הארגונית שעומדת מאחורי תפיסות אלו (שקדי, 2004 ; צבר- בן יהושע, 1990 , 2001 ).
כלי המחקר והאוכלוסייה:
כלי המחקר הם איכותניים. ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים בארבעת מעגלי הניהול של הארגון. הראיונות תועדו על ידי תיאור רציף. נערכו 24 ראיונות עומק חצי מובנים. הראיונות נערכו עם: מנכ"לית הרשת, שבעת מנהלי הספים (בתי הספר) סגנית מנהלת הרשת, חמישה בעלי תפקידים בתחום התקשוב ועשרה מורים.
ממצאים
א. מאפייני התרבות הארגונית ברשת בתי הספר
בהתבסס על המודל של רז ( Raz, 2004 ) יוצגו הממצאים על פי שלושת המעגלים של התרבות הארגונית:
1. התרבות של ההנהלה 2. תרבות מקום העבודה 3. התרבות הסובבת.
ב. השינויים המתרחשים ברשת בתי-הספר מבחינה טכנולוגית; ארגונית ופדגוגית: שינויים טכנולוגיים – ארגוניים, נוגעים בעיקר לצדדים אדמיניסטרטיביים.
ולסיכום השינוי בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה היא יותר טכסית, מעין התאמה לכאורה לרוח הארגון, לאופנה הרווחת או האינטרסים הפוליטיים מחוץ לארגון.
הללו משפיעים על חזון הרשת המוצג על ידי המנכ"לית. וכל אלה באים לידי ביטוי באופי השינויים; הטכנולוגיים-ארגוניים והפדגוגים המייצרים שינויים ממעלה ראשונה כ"איים של חדשנות". תרבות ארגונית חדשה לא נוצרת כי לא קיים הקשר המתואר בחצים האפורים.
* חדשנות כוללת: היא מצב בו החדשנות מקיפה מחצית ויותר מהקהילה הלומדת והמלמדת היא מהווה מרכיב משמעותי במסגרת הלמידה,משתלבת ברמה הארגונית במערכת השעות לקידום תכנית הלימודים.
* איים של חדשנות:מקיפה החדשנות רק חלק קטן מהאוכלוסייה הלומדת והמלמדת. החדשנות ממוקדת בתחום תוכן או במשימה מוגדרת, רוב היישומים הקשורים אליה,אינם נכללים בתכנית הלימודים הרשמית ואינם תורמים ישירות לציוני הלומדים. מספר המשתתפים קטן, היחסים הם לא פורמאליים ומשפיעים גם על ערוצי המידע, שזורמים באופן בלתי פורמאלי תוך כדי פעילות (מיודוסר, נחמיאס, טובין, ופורקוש, 2006 ).
* טכנלוגיה לניהול הלמידה : שינויים טכנולוגיים – ארגוניים, נוגעים בעיקר לצדדים אדמיניסטרטיביים. בארגון הוטמעו מערכות לניהול ידע והתקשורת מתבצעת באמצעות אי-מיילים. ישנו שימוש רחב במחשבים בקרב עובדי אדמיניסטרציה, עובדי שיווק, עובדי הנהלת חשבונות, הנהלה בכירה והנהלה זוטרה. טכנולוגיה זו משפרת את היעילות בארגון מבחינה אדמיניסטרטיבית.
* שינוי ארגוני : הוא שינוי בו המערכת הארגונית מאמצת דפוסים חדשים השונים מאלו שהיו קיימים בה קודם לכן ( Levin & Fullan, 2008; Charter, 2008 ). שינויים כוללים הם יציבים יותר מאשר "איים" של שינוי ומשך הזמן בו הם פועלים ארוך יותר.
* תרבות ארגונית : היא התרבות של המנהלים בארגון, כוללת את ערכי ההנהלה, הנורמות
והסממנים הארגוניים שנקבעו על-ידי ההנהלה.
ניתוח המאמר
שדה המחקר
נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות
טכנולוגיות לניהול הלמידה. המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת. נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת.
מטרת המחקר:
מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת, עם שתי שאלות המחקר.
שיטת המחקר
המחקר התבצע כחקר מקרה case-study , בשיטה איכותנית. המטרה להשתמש בשיטת מחקר זו ברמה הדסקריפטיבית ולתאר את המתרחש ברשת בתי הספר. נעשה ניסיון להבין את המשמעות של הפעולות והמאורעות על פי תפיסת הנחקרים ואת התרבות הארגונית שעומדת מאחורי תפיסות אלו (שקדי, 2004 ; צבר- בן יהושע, 1990 , 2001 ).
כלי המחקר והאוכלוסייה:
כלי המחקר הם איכותניים. ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים בארבעת מעגלי הניהול של הארגון. הראיונות תועדו על ידי תיאור רציף. נערכו 24 ראיונות עומק חצי מובנים. הראיונות נערכו עם: מנכ"לית הרשת, שבעת מנהלי הספים (בתי הספר) סגנית מנהלת הרשת, חמישה בעלי תפקידים בתחום התקשוב ועשרה מורים.
ממצאים
א. מאפייני התרבות הארגונית ברשת בתי הספר
בהתבסס על המודל של רז ( Raz, 2004 ) יוצגו הממצאים על פי שלושת המעגלים של התרבות הארגונית:
1. התרבות של ההנהלה 2. תרבות מקום העבודה 3. התרבות הסובבת.
ב. השינויים המתרחשים ברשת בתי-הספר מבחינה טכנולוגית; ארגונית ופדגוגית: שינויים טכנולוגיים – ארגוניים, נוגעים בעיקר לצדדים אדמיניסטרטיביים.
ולסיכום השינוי בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה היא יותר טכסית, מעין התאמה לכאורה לרוח הארגון, לאופנה הרווחת או האינטרסים הפוליטיים מחוץ לארגון.
הללו משפיעים על חזון הרשת המוצג על ידי המנכ"לית. וכל אלה באים לידי ביטוי באופי השינויים; הטכנולוגיים-ארגוניים והפדגוגים המייצרים שינויים ממעלה ראשונה כ"איים של חדשנות". תרבות ארגונית חדשה לא נוצרת כי לא קיים הקשר המתואר בחצים האפורים.
הבעת דעה על המאמר "הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל" עמי וולנסקי
תחילת שנות השבעים סימנה את תחילתם של נסיונות התנערות מן ההשפעות השליליות שליוו את ריכוז הסמכויות בידי המדינה. הופיעו ניצנים של מאבקי סמכות בין השלטון המרכזי ובין מערכות המשנה. במאבק הזה עוסק מאמר זה והוא מתאר את המתח שבין הכוחות הצנטרפיטלים, המנסים לשמר את מעמדם הריכוזי, ובין הכוחות הצנטריפוגליים - בתי הספר והרשויות המקומיות, המבקשים להתנער מאחיזתו רבת-הסמכויות של משרד החינוך.
המציאות במערכת החינוכית הייתה שונה ועמדה בסתירה לכל ביטוי ריכוזי . מערכת החינוך הייתה מפוזרת ומפוצלת , בעלת זרמים נפרדים וחינוך פרטי.
אתגר העשור הראשון: העלאת שיעורי הלמידה באמצעות "חוק חינוך חובה, אתגר שני : שוויון במתן שירותי החינוך.
מימון התפתחותו ועבודתו של משרד החינוך והיחסים שלו עם הרשויות המקומיות .מימון החינוך הוא זה שהיווה את המנוף להגשמת היעדים הלאומיים וכך התפתחה "תרבות מרכוזית", אתגר שלישי : חוק לימוד חובה נועד להגביר את הסמכויות בידי הממשלה באמצעות ריכוז החינוך בכל המדינה בידי משרד החינוך.
חוק חינוך חובה היווה אבן פינה לפיתוח דפוסי ניהול וארגון ריכוזיים לגיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת .
התפתחות הסמכות הפדגוגית: הפיצול בחינוך במציאות שבה התקיימו זרמים ואוטונומיה חידדו את העדר תוכנית לימודים משותפת , וויכוחים אלו שיקפו את הקושי שעמד בפני המערכת המרכזית לנווה בין הזרמים במציאות של אידיאולוגיות שונות וליצור מכנה משותף בתוכניות הלימודים.
הרצון לשמר על איזון בן הזרמים התגלה כמציאות כמעט בלתי אפשרית , החלה תחרות של הזרמים על לבם של ההורים , בתי הספר סבלו מחוסר יציבות בעקבות מעבר של התלמידים באמצע שנת הלימודים .
לקראת סמכות ארגונית ריכוזית :יסודיות ארגוניים אלו העניקו ממד נוסף לתרבות המרכוזית שהלכה והתהוותה מתוך גיבוש של נהלים ודפוסי עבודה , הנחיות וסמכויות שצברו תנופה . הפיקוח ממריא אלעל : חינוך ממלכתי בכל מוסד חינוכי רשמי , בלא זיקה לגוף מפלגתי או עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה.
לנוכח כוח סמכותם של המפקחים בלט צמצום סמכויותיו של מנהל בית הספר , כוחו של המפקח הייתה מעין תגובת היפוך לחינוך בזרמים. טנגו בשניים : משרד החינוך והרשויות המקומיות : אישרה הממשלה הסדרים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי . מעמד הרשויות המקומיות התחזק עם חוק חינוך (1949) ע"פי פקודת החינוך.
שלוש סוגיות במערכת יחסים : 1. חופש הבחירה של ההורים 2. בניית מוסדות חינוך כחלק מיישום חוק חינוך חובה 3. שוויון חברתי באמצעות רפורמה בחינוך . ביצוע הרפורמה מבחינתה של הרשות המקומית התבסס על 2 יסודות עיקריים : א. מימון ממשלתי בבניית ב"ס חדשים , ב. קביעת רובעי רישום שיבטיחו הרכב חברתי מעורב במוסדות החינוך.
מגמות לביזור – הניסיונות מחישוקי התרבות המרכזית : 1. שינוי המגמה : ממרכזת מוחט לקראת ביזור הדרגתי 2.הקריאה לאוטונומיה פדגוגית .
המאמצים לקישום רעיון האוטונומיה המוסדית בשלהי שנות ה- 70 תחילת ה-80 :חוזר המנ"ל , 1976 , נקרא בתי ספר לקיים תהליכי עבודה שיעודדו יוזמות ותכנון פרויקטים .
ענבר (1987) ניתח את התוצאות תהליכים אלו וקבע : מאחר שביצעו היוזמות של ב"ס הותנו ע"י המפקח , קושי נוסף: בתקציבים שהחלו בשנות ה- 80.
ב"ס בניהול עצמי : מוסד חינוכי אשר בידי צוותו מרוכזות סמכויות , אחריות ולהשגים חינוכיים .
בראייה הביקורתית שלי בשנת ה-90 עדיין מנסה מערכת החינוך להשתחרר מחישוקי המרכוז אשר החלו להתגבש בראשית שנות ה-50 , ובשנות האלו מבוקש לסמכות ע"י גורמים חיצוניים לב"ס ף לבין גורמים פנימיים המאמינים בחיזוק המורה , להעניק לו חופש , מרחב יצירה ושיקול דעת למימוש אחריותו .
מקור המאמר: וולנסקי, ע' (1999): הדיאלקטיקה בין ביזור למרכוז. בתוך א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך (עמ' 283-299), ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. (תדפיס)
המציאות במערכת החינוכית הייתה שונה ועמדה בסתירה לכל ביטוי ריכוזי . מערכת החינוך הייתה מפוזרת ומפוצלת , בעלת זרמים נפרדים וחינוך פרטי.
אתגר העשור הראשון: העלאת שיעורי הלמידה באמצעות "חוק חינוך חובה, אתגר שני : שוויון במתן שירותי החינוך.
מימון התפתחותו ועבודתו של משרד החינוך והיחסים שלו עם הרשויות המקומיות .מימון החינוך הוא זה שהיווה את המנוף להגשמת היעדים הלאומיים וכך התפתחה "תרבות מרכוזית", אתגר שלישי : חוק לימוד חובה נועד להגביר את הסמכויות בידי הממשלה באמצעות ריכוז החינוך בכל המדינה בידי משרד החינוך.
חוק חינוך חובה היווה אבן פינה לפיתוח דפוסי ניהול וארגון ריכוזיים לגיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת .
התפתחות הסמכות הפדגוגית: הפיצול בחינוך במציאות שבה התקיימו זרמים ואוטונומיה חידדו את העדר תוכנית לימודים משותפת , וויכוחים אלו שיקפו את הקושי שעמד בפני המערכת המרכזית לנווה בין הזרמים במציאות של אידיאולוגיות שונות וליצור מכנה משותף בתוכניות הלימודים.
הרצון לשמר על איזון בן הזרמים התגלה כמציאות כמעט בלתי אפשרית , החלה תחרות של הזרמים על לבם של ההורים , בתי הספר סבלו מחוסר יציבות בעקבות מעבר של התלמידים באמצע שנת הלימודים .
לקראת סמכות ארגונית ריכוזית :יסודיות ארגוניים אלו העניקו ממד נוסף לתרבות המרכוזית שהלכה והתהוותה מתוך גיבוש של נהלים ודפוסי עבודה , הנחיות וסמכויות שצברו תנופה . הפיקוח ממריא אלעל : חינוך ממלכתי בכל מוסד חינוכי רשמי , בלא זיקה לגוף מפלגתי או עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה.
לנוכח כוח סמכותם של המפקחים בלט צמצום סמכויותיו של מנהל בית הספר , כוחו של המפקח הייתה מעין תגובת היפוך לחינוך בזרמים. טנגו בשניים : משרד החינוך והרשויות המקומיות : אישרה הממשלה הסדרים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי . מעמד הרשויות המקומיות התחזק עם חוק חינוך (1949) ע"פי פקודת החינוך.
שלוש סוגיות במערכת יחסים : 1. חופש הבחירה של ההורים 2. בניית מוסדות חינוך כחלק מיישום חוק חינוך חובה 3. שוויון חברתי באמצעות רפורמה בחינוך . ביצוע הרפורמה מבחינתה של הרשות המקומית התבסס על 2 יסודות עיקריים : א. מימון ממשלתי בבניית ב"ס חדשים , ב. קביעת רובעי רישום שיבטיחו הרכב חברתי מעורב במוסדות החינוך.
מגמות לביזור – הניסיונות מחישוקי התרבות המרכזית : 1. שינוי המגמה : ממרכזת מוחט לקראת ביזור הדרגתי 2.הקריאה לאוטונומיה פדגוגית .
המאמצים לקישום רעיון האוטונומיה המוסדית בשלהי שנות ה- 70 תחילת ה-80 :חוזר המנ"ל , 1976 , נקרא בתי ספר לקיים תהליכי עבודה שיעודדו יוזמות ותכנון פרויקטים .
ענבר (1987) ניתח את התוצאות תהליכים אלו וקבע : מאחר שביצעו היוזמות של ב"ס הותנו ע"י המפקח , קושי נוסף: בתקציבים שהחלו בשנות ה- 80.
ב"ס בניהול עצמי : מוסד חינוכי אשר בידי צוותו מרוכזות סמכויות , אחריות ולהשגים חינוכיים .
בראייה הביקורתית שלי בשנת ה-90 עדיין מנסה מערכת החינוך להשתחרר מחישוקי המרכוז אשר החלו להתגבש בראשית שנות ה-50 , ובשנות האלו מבוקש לסמכות ע"י גורמים חיצוניים לב"ס ף לבין גורמים פנימיים המאמינים בחיזוק המורה , להעניק לו חופש , מרחב יצירה ושיקול דעת למימוש אחריותו .
מקור המאמר: וולנסקי, ע' (1999): הדיאלקטיקה בין ביזור למרכוז. בתוך א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך (עמ' 283-299), ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. (תדפיס)
הירשם ל-
רשומות (Atom)