עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה / עמי וולנסקי
במאמרו של פרופ' עמי וולנסקי עליית תנועת הסטודנטים והמחיר שגבתה הוא חשיפת מקורות תנועת הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות. המחקר התמקד בארה"ב ואנגליה.
המחקר מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמע' החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וכן מנתח עשרות שנים של נתונים סטטיסטיים אודות ציוני המבחנים המבוססים על מדיניות הסטנדרטים. במאמרו של וולנסקי מגלה מגוון גורמים המשפיעים על הבניית ידע בחברה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות, כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.
חינוך איכותי , הוא קיום חברה שוויונית , תמיד בהפרדה גזעת הזרמת תקציבים בעידן של התרחבות ההשכלה והדבר החשוב ביותר היה " סטנדרטיזציה של תכניות הלימודים".ובוויכוח על ירידת הסטנדרטים הושם דגש חזק על הרומנטיקה שבעבר המפואר אשר ביקש להכשיר אליטה על הוראה פורמלית, דרישה לחזור אל הימים האבודים – ההיסטוריה, העבר- בהם ניכרה המצוינות.
חלק מהמאמרים ערכו השוואה עם מדינות אחרות שביטלו את הבחירה והכניסו שוויוניות ואחידות- דבר שגרם להישגים נמוכים בלימודים.
בארצות הברית בשנות 1980 - עליית הסטנדרטים בארה"ב. גם פה נצפתה ירידה בסטנדרטים.
1983- פורסמו כעשרה מסמכים העוסקים בביקורת על התדרדרות הסטנדרטים. המפורסם שבהם קיבל את הכותרת: "אומה בסכנה". המסמך מעלה נתונים קשים ביחס למצב מע החינוך. בעקבות המסמך הזה ואלו שקדמו לו- מתבקשת תגובה של הממונים הפוליטיים.
אוסטרליה :נכללו בסטנדרטיזציה המקצועות הבאים: אומנות, אנגלית , בריאות, חנ"ג, שפות זרות, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה, טכנולוגיה, כל אלו נכללו בקוריקולום אחיד.
מבחני ביצועים נחוצים לשם הגדרת הישגי מינימום בכל מקצוע וגיל. ישראל : מיקום של ישראל במקומות נמוכים ומביכים בטבלה הבינלאומית בשנת 1999 במדעים ומתמטיקה הביא לביקורת צורמת וכוחנית על מע החינוך.שתי תגובות נחרצות נשמעו בעקבות הדוחות הללו1 . דרישה בלתי מתפשרת לחזור למקורות- ללמידה המסורתית.2. לקצץ בהוצאות מע החינוך בהתאם לתוצאות. ואכן קוצצו כ 14 אחוז .ב2001 – קביעת סטנדרטים לאומיים במקצועות שונים. ...שלם שיפו מעמדה של ישראל במבחנים בינלאומיים. כך זה הוגדר ,וכל מפקח מקצועי התבקש להציב סטנדרטים עבור השדה שלו. גם החינוך הבלתי פורמלי. גם תכניות שהן בבחינת העשרה או תל נוספת, הקמת "כוח משימה לאומי"2003. לפי הראיה הביקורתית שלי ושל תוצאות המאמר לא ניתן להרחיב והנגיש את ההשכלה לכלל האוכלוסייה ובה בעת לשמור על רמתה ואיכותה. לכן הקונפליקט בין מצוינות לבין איכות והנגשה ניתן לפתרון עי גשר הסטנדרטים, איכות החינוך נשענת על תחרות בין בתי ספר, בין תלמידים, עיקר הביקורת של המתנגדים היא לעצם הסטנדרטיזציה אלא למה שהיא הפכה – לדרך שבה הסטנדרטיזציה יושמה. באופן שהיא יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים כן גרמה לירידה במוטיבציה בקרב התלמידים.
מדיניות החינוך הזו הפכה למדיניות טוטליטרית הנשלטת עי המרכז ואינה מתירה למורה שיקול דעת. מעקרת את מקצועיותו.
יום שני, 19 בדצמבר 2011
יום שני, 5 בדצמבר 2011
ארגון שוק וקהילה
ארגון שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי מהי דרך פעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר
במאמרו של תומס ג' סרג'ובני במסגרת הקורס שלומדים סוגיות במדיניות החינוך הציג שלוש אסטרטגיות המתקדמים כיום במטרה לחלול שינוי בבית הספר והאסטרטגיות הן :
1. ארגון 2. שוק 3. קהילה.
לפי טענתו של תומס הקהילה היא טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית הספר , אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר.
לכן ששינוי עמוק צריך או דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה .
כדי להחיל שינויים בבית הספר צריך דרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת חייו של האדם עצמו . במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות , מוטיבציה , ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה.
וכדי שיהיה שינוי עמוק על ידי הכוחות , על האסטרטגיות שישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות משפיעות על משתני התיווך.
מבחינת ארגוני בית הספר –שווקים או קהילות הדימויים שלהם משפיעים על דרך שבה סוכני שינוי חושבים על שינוי? רוב סוכני השינוי רואים בבתי הספר ארגונים פורמליים שיש להם מאפיינים ותכונות כמו לארגונים פורמליים אחרים , ראייה של ארגונים זו מאפשרות לייהא את בית הספר הנחות ופרקטיקות מעולמם הכללי של ארגונים פורמליים.
תומס הסביר על פיתוח המורים ומערובתם בבית הספר צריך לצייר אותו כ"קהילה" המתבסס על הנחות אופטימיות המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות , כאשר במורה יש לו תמיכה ותפקיד שיחליט החלטות זה ישפר את בית הספר מבחינת ההוראה והלמידה .
ובנוסף צריך לראות קהילה דמוקרטית בתוכה שלוב התלמיד והמורה והמנהל שהם מגדרים את בית הספר , ולפי הראיה הביקורתית שלי שהשינוי צריך להתחיל ממנהל בית הספר שהוא המנהיג והוא בנאדם מעל שכל המורים והתלמידים נחשפים אליו ואם השינוי יתחיל אתו אז אח"כ יעבור למורים שהם גם מנהלים והמחנכים הכיתות שלהם שיש להם החשק להמשיך לעשות שינויים והשינויים האלו משפיעים על התלמידים והוריהם שהם גם ממשכים בשינויים.
במאמרו של תומס ג' סרג'ובני במסגרת הקורס שלומדים סוגיות במדיניות החינוך הציג שלוש אסטרטגיות המתקדמים כיום במטרה לחלול שינוי בבית הספר והאסטרטגיות הן :
1. ארגון 2. שוק 3. קהילה.
לפי טענתו של תומס הקהילה היא טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית הספר , אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר.
לכן ששינוי עמוק צריך או דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה .
כדי להחיל שינויים בבית הספר צריך דרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת חייו של האדם עצמו . במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות , מוטיבציה , ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה.
וכדי שיהיה שינוי עמוק על ידי הכוחות , על האסטרטגיות שישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות משפיעות על משתני התיווך.
מבחינת ארגוני בית הספר –שווקים או קהילות הדימויים שלהם משפיעים על דרך שבה סוכני שינוי חושבים על שינוי? רוב סוכני השינוי רואים בבתי הספר ארגונים פורמליים שיש להם מאפיינים ותכונות כמו לארגונים פורמליים אחרים , ראייה של ארגונים זו מאפשרות לייהא את בית הספר הנחות ופרקטיקות מעולמם הכללי של ארגונים פורמליים.
תומס הסביר על פיתוח המורים ומערובתם בבית הספר צריך לצייר אותו כ"קהילה" המתבסס על הנחות אופטימיות המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות , כאשר במורה יש לו תמיכה ותפקיד שיחליט החלטות זה ישפר את בית הספר מבחינת ההוראה והלמידה .
ובנוסף צריך לראות קהילה דמוקרטית בתוכה שלוב התלמיד והמורה והמנהל שהם מגדרים את בית הספר , ולפי הראיה הביקורתית שלי שהשינוי צריך להתחיל ממנהל בית הספר שהוא המנהיג והוא בנאדם מעל שכל המורים והתלמידים נחשפים אליו ואם השינוי יתחיל אתו אז אח"כ יעבור למורים שהם גם מנהלים והמחנכים הכיתות שלהם שיש להם החשק להמשיך לעשות שינויים והשינויים האלו משפיעים על התלמידים והוריהם שהם גם ממשכים בשינויים.
יום שני, 21 בנובמבר 2011
בית הספר ,עיר ומדינה בפרדיגמה המתקדמת
THE CITY AND COUNTRY SCHOOL APROGRESSIVE PARADIGM
בשני השבועות הראשונים לנו בקורס סגויות במדיניות החינוך עם פרופ עמי לקרוא והציג את הראיה הביקורתית לאמר "בית הספר , עיר ומדינה בפרדיגמה המתקדמת" ולפי הראיה הביקורתית שלי היא איך לקדם בית ספר בתהליכים מתוקשבים ומתקדמים ולמחוק את העבר להתחיל להתנסות בעתיד כדי לקדם את הפדגוגיה והחינוך של התלמידים .
המאמר המדבר על שילוב המשחק בלימודים בדרך תוכנית לימודים ולפי הקורס שלומדים אותו "סוגיות במדניות החינוך "ולפי טענתו של ספנסר שהתלמיד חוקר את הנושא הנלמד לפי הלמידה האקטיבית שלו , ולפי הפדגוגיה של קרולין פראט שהתחילה במאמר עם בית ספר בניו יורק מגדרים עצמם שהורים מחפשים חווית חינוך אחרת לילדיהם מהחינוך המסורתי ולא מבוגרים שמחנכים לחינוך .ולפי השפעתה של שקרולין שהיא התחילה ללמד בשנת 1892 אחרי שקבלה מלגה לקולג' בניו יורק , היא האמינה שמעבר לכך שמחק נותן עוד אופציות להתנסויות בעתיד ולכן לצמיחה , ביה"ב התחיל עם ילדים ממעמד הפועלים הורים חששו לשלוח לביה"ס שלה כיון שחששו שהילדים לא יהיו מוכנים לביה"ס ציבורי. הפדגוגיה בביה"ס מתבססת על הצרכים והאנטרסים של ילדים בגילאים שונים . ככל שהם מתבגרים ואופקיהם מתרחבים המשחק בבלוקים הופך יותר מתוחכם ומעיד על חקר של תהליכי עבודה ומשלב קריאה וכתיבה , בגיל 6 הילדים משלבים בטיולים להם בעיר והבניה בבלוקים משקפים את הגאוגרפיה העבודה שלהם ובגיל 7 בונים את העיר ובני 8 נכנסים לעבודות הפכו חלק אינטגרלי מת"ל . ובני 9 ניהלו את החנות של ביה"ס , וגיל 10 היו אחראים על כל החומרים המודפסים ביד , ובני 11 ניהלו את בית הדפוס וטיפלו בכל צרכי הדפוס של ביה"ס, ובגיל 12 בהתחלה יצרו צעצועים , אח"כ אריגים ובהמשך יצרן ירחון .בארגון המבני של ביה"ס היה קואופרטיב של המורים , מורים שלימדו בו אחרי שנה הפכו חברים בו . ובכל מקרה פראט שמרה על דמוקרטיה ולו למראית עין ונתנה לכולם לחוש שיש להם תרומה חשובה . אך רוב המדווחים מספרים שבזמן שהיא הקפידה על דמוקרטיה בניהול ביה"ס. ואחרי החיים של פראט הייתה ג'ין מרי שבניגוד לפראט ושמרה על מוצאה האנגלי כל חייה , היא הייתה מורה בביה"ס הייתה דוגמא למורה מתקדמת , מרי המשיכה את ת"ל האינטגרטיבית של התנסות פעילה. האמינה בלתת לילדים מרחב ולעודד אותם להבין את מלא הפוטנציאל שלהם. תחת ניהולה ביה"ס נשאר ביה"ס מתקדם למרות העויינות לחינוך מתקדם. היא זכתה לנאמנות וכבוד מההורים והצוות, ב1960 התחילה להשתנות אוכ סביב ביה"ס ומשפחות עם ילדים היו מעטות , השיני הדמוגרפי פגע בביה"ס , היו תחרות והורים שלא בבינו את הפילוסופיה של ביה"ס אאו חשבו שהיא נוקשה מדי. ולא אהבו את העבודה שלא למדו שם לקרא. ביה"ס אחרי ג'ין מרי היה מבנה מחדש והתמדה ב1981 הובהר שההנהלה לא יכולה לממן את ביה"ס אז בגלל צרכי ביה"ס להצלה ההנהלה החדשה החליטה למכור את בניין 12 בינואר 84' והמכירה נתנה לביה"ס אינפוזיה של מזומנים , כשביה"ס התחיל לגדול חזרה עם זכות סרוב מרוכשיו בזמן הזה מנהלת ביה"ס היתה קטלין הולץ כחברת הקהילה החינוכית היא הקדישה תשומת לב רבה לאיזון העדין שעל ביה"ס כפי שייסדה פראט" שמירת ביה"ס התנסותי וחוויתי כמו תאורטי יחד עם הכנת התלמידים לעולם בו חיו" ושילוב של ניהול פנימי וחיצוני .ההרשמה לביה"ס עלתה ל 239 תלמידים , עדיין כשביה"ס מתקדם נשמרים שורשיוות חושת הקהילתיות משמשים בבנייה בלבנים (בלוקים) ועובדות (JOBS) כלמידה לגיל צעיר הסגל עדיין חש קשר לעבר והאינטימיות ביה"ס עם כתות קטנות קיימת, ויצר בא משותף של התנסויות לתלמידים שסיימו את ביה"ס אבל אותם ימים עם הזכרון המוסדי שלהם שהדריכו סגל חדש בדרכים הנהוגות בביה"ס .והכל מחכה להתפשר עם חזון של חינוך מתקדם ע"פ ההדרגה של פראט.
שוב שוב חוזרת הרפורמה
במסגרת הקורס שלנו "סוגיות במדניות החיוך " עם פרופ וולנסקי עמי" מבוקש מאיתנו לכתוב הראיה הביקורתית של מאמר "שוב שוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובן .
לפי מאמרו של לארי קיובן שמחזק את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית –ספריות , הוא מציג 3 דוגמאות ובדיקה לחוקרים שמסבירים את חזרתן של רפורמות בית – ספריות .
הדוגמא הראשונה : כיתת הלימוד : גישת המורה במרכז:
במסגרת מאמצי הרפורמה הנוכחיים דור חדש של מתקנים נלחם בצורה הטכנית וממוקדת – התכנים של ההוראה המדגישה מיומנויות ותכניות לימודים מדידות ובגרסה "פנקסית" של אחריותיות . חוקרים ואנשי מקצוע אלו מעלים על נס את הלמידה השיתופית , את מעורבותם הפעילה של התלמידים ואת סגולותיהם
הדוגמא השנייה : תכניות לימודים : התכנית האקדמית והתכנית המעשית:
בשנות החמישים של המאה העשרים מומחים לשינוי מתח ביקורת חריפה על פורמות .
ובשנים השישים כבר נשטפו בתי הספר בתנועות פוליטיות וחברתיות רחבות שכיוונו לשחרור הפרט מכבלי הבירוקרטיה וביקשו לסייע למיעוטים אתניים לחלץ ממעמדם הנחות .
המתח הקוליקולרי המתמיד הזה בין ערכי התחומים האקדמיים לבין אלו המעשיים גאה ושפל כמעט מאה שנים בקרב קבוצות המתקנים שנחלקו ביניהם אשר לטיבו של החינוך השוויוני במשטר דמוקרטי.
הדוגמא השלישי : ריכוז וביזור של הסמכות:
בשנות השמונים שב וקנה לו תמיכה רעיון איכו זה של הסמכות בקרב קובעי מדיניות והם ביקשו להביא לידי שיפור בתי הספר על ידי חקיקה , אלא שבתוך שנים אחדות עלתה ההכרה שרפורמות ביזמה מדינתית אינן מחלחלות לבתי ספר יחידים. הצעות רפורמה חדשות לביזור תהליכי קבלת ההחלטות הושפעו עמוקות ממחקרים על יחידת השינוי של בית הספר הבודד וכן מאנשי עסקים שהראו שבא ארגוניהם (kearns,1988;purkey & smith,1983).
הצגת שלוש הדוגמאות לרפורמות שצצו ועו שוב ושוב במהלך המאה העשרים סללה את הדרך לדיון? מדוע הרפורמות חוזרות פעם אחר פעם .
קובעי המדיניות החינוכית , אם ברצונם לשמר את תמיכת קהילתם , מבטיחים שכל הצוות שלהם יעמוד בדרישות המדינתיות הנגזרות מתפקידיהם .
כשהציבור מאמד את אמונו ביכולתו של הארגון הבית –ספרי להיות מערכת הפועלת לפי כללים וסיווגים אלו , התמיכה והמימון הפולטי מצטמקים במהירות. שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה וזאת הראיה הביקורתית שלי גם . לקובעי מדיניות , למורים , לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית ספרי .
יום שני, 14 בנובמבר 2011
מדעי החינוך במאה -21
במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה-21 שלומדים במרכז הלימודיים עם פרופ' דוד חן שהחינוך מבוסס על שלושה עקרונות:
1. פרקסיס : הנסון המעשי
2. אידיאולוגיה : מעורבות חברתית - פוליטית של מנהיגות המדינה תוך הכתבת מטרות למערכת החינוך.
3. אינטואציה : היא דרך קבלת החלטות ללא בסיס ידע.
ולפי הגדרתו לחינוך כמערכת עם תת מערכות ביה"ס , כיתת מערכת .
ותורת המערכת הכללית (מתובולוגיה) היא מערכת שהוא אוסף של חלקים המקיימים יחסי גומלין והגביל שמבדיל בין העולם לשני חלקים נפרדים , תת- מערכת שמורכבת מחלקים של מערכת , אך אינה המערכת כולה, ותשומות , כל מה שנכנס למערכת , תפוקות שכל דבר שיוצא מן המערכת לסביבה , ומערכת מורכבת גודל המערכת ומספר חלקיה.
4. הגדרת החינוך כמערכת : בבית הספר הוא רק מערכת משורה של תת מערכות מחנכות (מלמדות) שמהם נוטים להתעלם - משפחה , חברה , טכנולוגיה , ידע , תרבות פנאי.
במהלך הקורס פרופ' דוד חן התיחס למטרות החינוך האוניברסאליות :
* חיברות : הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים .
* תירבות : נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.
* התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.
יום שבת, 3 בספטמבר 2011
סביבה לימודית מתוקשבת מבוססת על סרטוני אנימציה
השפעת ה של סביבה לימודית מתוקשבת - מבוססת סרטוני אנימציה על מיומניות חשיבה מסדר גבוה ומוטיבציה ללימוד מדע
טכנולוגית התקשוב ICTפתחו אפשרויות חדשות להגברת האפטיבית של תהליכי הוראה ולמידה סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר , מערכות מורכבות , בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים ( מחקר ד"ר יגאל רוזן ,הפקולטה לחינוך ,אונ' חיפה)।
במחקרו של ד"ר יגאל בדק שתי שאלות מרכזיות:
* באיזו מידה משפעה למידה מתוקשבת המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ על מיומניות חשיבה מסדר גבוה בהקשר ללימוד מדעים?
* באיזו מידה משפיעה למידה מתוקשבת סרטוני אנימציה -בריינפופ על מוטיבציה ללימוד מדעים?
משתתפי המחקר: שמונה בתי ספר,חמישה יסודיים ושלוש חט"ב ।
ממצאים:
ההתנסות בלמידה משולבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה באופן משמעותי את מיומניות החשיבה מסדר גבוה של תלמידי יסודי בתקופה המקבילה לא נמצאו שיוניים משמעותיים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים אשר למדו אותם ।
הנושאי במדעים ללא שימוש בסביבה המתוקשבת מבוססת סרטוני בריינופו (קבות הביקורת )।
קישור לבריינפופ
טכנולוגית התקשוב ICTפתחו אפשרויות חדשות להגברת האפטיבית של תהליכי הוראה ולמידה סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר , מערכות מורכבות , בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים ( מחקר ד"ר יגאל רוזן ,הפקולטה לחינוך ,אונ' חיפה)।
במחקרו של ד"ר יגאל בדק שתי שאלות מרכזיות:
* באיזו מידה משפעה למידה מתוקשבת המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ על מיומניות חשיבה מסדר גבוה בהקשר ללימוד מדעים?
* באיזו מידה משפיעה למידה מתוקשבת סרטוני אנימציה -בריינפופ על מוטיבציה ללימוד מדעים?
משתתפי המחקר: שמונה בתי ספר,חמישה יסודיים ושלוש חט"ב ।
ממצאים:
ההתנסות בלמידה משולבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה באופן משמעותי את מיומניות החשיבה מסדר גבוה של תלמידי יסודי בתקופה המקבילה לא נמצאו שיוניים משמעותיים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים אשר למדו אותם ।
הנושאי במדעים ללא שימוש בסביבה המתוקשבת מבוססת סרטוני בריינופו (קבות הביקורת )।
קישור לבריינפופ
למידה מתבוססת משחקים מתוקשבים -תמונת 2011
פעילויות משחקים הם רבים ואף מנוגדים הם באים לידי ביוי במהלך המשחק בעוצמות ובהדגשות שונות।
שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקץ ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחרדות מוטיבציה בלימודים।
המשחקים החינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימדים।
יישומים של משחק מחשב לימודיים בבתי הספר:דוגמאות
לימוד אנגלית - משחקים רבים מוצעי באנגלית וילדים משחקים בהם בהנאה רבה על אף מגבלת השפה । הם מבנים את המשחק ללא צורך בהוראת ולמעשה נחשפים לשפה לעיתים קרובות מבלי לשים לב , נחשיפה המובגרת לאנגלית הופכת את האותיות והצלילים למוכרים יותר , ודי שכיח שילד מגיע עם כמה מילים חדשות באנגלית שלמד תוך כדי משחק זה או אחר (מתוך מס"ע - מופ"ת סובב עולם).
שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקץ ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחרדות מוטיבציה בלימודים।
המשחקים החינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימדים।
יישומים של משחק מחשב לימודיים בבתי הספר:דוגמאות
לימוד אנגלית - משחקים רבים מוצעי באנגלית וילדים משחקים בהם בהנאה רבה על אף מגבלת השפה । הם מבנים את המשחק ללא צורך בהוראת ולמעשה נחשפים לשפה לעיתים קרובות מבלי לשים לב , נחשיפה המובגרת לאנגלית הופכת את האותיות והצלילים למוכרים יותר , ודי שכיח שילד מגיע עם כמה מילים חדשות באנגלית שלמד תוך כדי משחק זה או אחר (מתוך מס"ע - מופ"ת סובב עולם).
שימוש באינטרנט - פער דיגיטלי
שימוש באינטרנט בקרב בני הנוער בישראל
סקר LIM2006 שנערך על ידי מכון TNSטלסקר, כי ישראל כארבעה מליון משתמשי אינטרנט (בני 23 ומעלה) , שהם כ- 86% כלל האוכלוסייה בגיל १३ ומעלה , נראה כי השימוש באינטרנט רווח יותר בקרב האוכלוייה הצעירה בקרת בני - הנוער (23-26) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90% גם בגיל הביניים נראה כי השימוש באינטרנט ביותר מ 44% בלבד।
הפער הדיגעטלי נובע מהפער הטכנולוגי בין תרבות הנוער , אשר נולדו לתוך מציאות מרושתת , לבין תרבות המבוגרים , שמציאות זו נכפתה עליהם בלא כל הכנה , הצעירים חשים הנוןח אל מול המחשב בהתנסות באתרים וביישומים שונים ברשת בעוד המבוגרים חסרים את נמיומניות והביטחון הדרושים להתנהגות דומה , (מתוך "עט השדה" גליון 3 יולי 2009
השימושים באינטרנט במגזר הערבי או החרה הערבית הולך וגובע עם השנים (גנאיים , רפאל ועזאיזה ,2009) במחקרו של מש (2006) שהמצב הכלכלי- חברתי של הפרט באוכלוסייה הערבית הנמוך מזה של הפרט באוכלוסיה היהודית।
46% בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ משתמשים באינטרנט , נמצא ש 64% מהאוכלוסייה הבוגרת ו ९५% מאוכלסיית המתבגרים עושים באינטרנט שימוש יום - יומי (נחושתאי 2009) עוד עולה , כי השימוש העיקרי באינטרנט של בני המגזר הערבי הוא צ'אט , בלוגים (יומן רשת), הורדות וטעינת קבצים מהאינטרנט אפשר לומר כי הפער בין המגזר הערבי למגזר היהודי מצטמצם ככל שהגיל יורד, היינו האוכלוסייה הצעירה מצליחה לגשר על הפער הדיגטלי (מש, (2006
סקר LIM2006 שנערך על ידי מכון TNSטלסקר, כי ישראל כארבעה מליון משתמשי אינטרנט (בני 23 ומעלה) , שהם כ- 86% כלל האוכלוסייה בגיל १३ ומעלה , נראה כי השימוש באינטרנט רווח יותר בקרב האוכלוייה הצעירה בקרת בני - הנוער (23-26) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90% גם בגיל הביניים נראה כי השימוש באינטרנט ביותר מ 44% בלבד।
הפער הדיגעטלי נובע מהפער הטכנולוגי בין תרבות הנוער , אשר נולדו לתוך מציאות מרושתת , לבין תרבות המבוגרים , שמציאות זו נכפתה עליהם בלא כל הכנה , הצעירים חשים הנוןח אל מול המחשב בהתנסות באתרים וביישומים שונים ברשת בעוד המבוגרים חסרים את נמיומניות והביטחון הדרושים להתנהגות דומה , (מתוך "עט השדה" גליון 3 יולי 2009
השימושים באינטרנט במגזר הערבי או החרה הערבית הולך וגובע עם השנים (גנאיים , רפאל ועזאיזה ,2009) במחקרו של מש (2006) שהמצב הכלכלי- חברתי של הפרט באוכלוסייה הערבית הנמוך מזה של הפרט באוכלוסיה היהודית।
46% בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ משתמשים באינטרנט , נמצא ש 64% מהאוכלוסייה הבוגרת ו ९५% מאוכלסיית המתבגרים עושים באינטרנט שימוש יום - יומי (נחושתאי 2009) עוד עולה , כי השימוש העיקרי באינטרנט של בני המגזר הערבי הוא צ'אט , בלוגים (יומן רשת), הורדות וטעינת קבצים מהאינטרנט אפשר לומר כי הפער בין המגזר הערבי למגזר היהודי מצטמצם ככל שהגיל יורד, היינו האוכלוסייה הצעירה מצליחה לגשר על הפער הדיגטלי (מש, (2006
יום שני, 29 באוגוסט 2011
הספר הדיגיטלי
מה זה ספר דיגיטלי :
ספר דיגיטלי הוא ספר המפורסם בפורמט דיגיטלי (כקובץ מחשב) וניתן לקרוא אותו על גבי מסך המחשב או כל מכשיר נייד אחר, את הספר אפשר לקרוא בעזרת תוכנה חינמית । אדוב אקרובת
הספר הדיגיטלי הוא למעשה ככל ספר מודפס , הוא מכיל טקסטים , פרקים , כותרות , כריכה , תקציר , תמונות , מיתרונותיו הגדולים על פני הספר המודפס שהוא יכול להכיל גם קבצי וידאו , קבצי אודיו (שמע) וקישורים (לינקים)।
כתיבת ספר דיגיטלי ופרסומו ברשת , עשויה להיות פרנסה נאה למי שמחפש עבודה מהבית ।
החסכונית של הספר הדיגיטלי מסייעת לו להמכר במחיר נמוך (יחסית לספר המודפס) , עובדה שפועלת לזכותם של היוצרים והקוראים גם יחד।
הספר הדיגיטלי כאחת מתופעות הלוואי הנפלאות של אחת ההמצאות הגדולות בעולם, האינטרנט , הוא דרך הפכנית ולכתוב להוציא לאור ולהפיץ רעיונות ידע , ואינפורמציה באמצעות המדיה הזמינה ביותר לכותבים ולקרואים כאחד।
ספר דיגיטלי הוא ספר המפורסם בפורמט דיגיטלי (כקובץ מחשב) וניתן לקרוא אותו על גבי מסך המחשב או כל מכשיר נייד אחר, את הספר אפשר לקרוא בעזרת תוכנה חינמית । אדוב אקרובת
הספר הדיגיטלי הוא למעשה ככל ספר מודפס , הוא מכיל טקסטים , פרקים , כותרות , כריכה , תקציר , תמונות , מיתרונותיו הגדולים על פני הספר המודפס שהוא יכול להכיל גם קבצי וידאו , קבצי אודיו (שמע) וקישורים (לינקים)।
כתיבת ספר דיגיטלי ופרסומו ברשת , עשויה להיות פרנסה נאה למי שמחפש עבודה מהבית ।
החסכונית של הספר הדיגיטלי מסייעת לו להמכר במחיר נמוך (יחסית לספר המודפס) , עובדה שפועלת לזכותם של היוצרים והקוראים גם יחד।
הספר הדיגיטלי כאחת מתופעות הלוואי הנפלאות של אחת ההמצאות הגדולות בעולם, האינטרנט , הוא דרך הפכנית ולכתוב להוציא לאור ולהפיץ רעיונות ידע , ואינפורמציה באמצעות המדיה הזמינה ביותר לכותבים ולקרואים כאחד।
האוניברסיטה הוירטואלית
האוניברסיטה הוירטואלית היא מודל חדש בחינוך גבוה בעידן הגלובלזציה :
האוניסברסיטה הוירטואלית היא מוסד אקדמי , תוכנית לימודים באינטרנט לתואר אקדמי , מוסדות אלו משתמשים בטכנולוגיות תקשוב לצורך:
הערברת תכנים, מתן הנחיה, ניהול מטלות והערכה, אדמיניסטרציה (מתשלמים , רישום לקורסים)।
מודלים של אוניברטיסאות וירטואלית :
*מודל האונבירסיטת ללמידה מרחוק הקלאסית (בהתכתבות)।
*המודל משלב למידה מרחוק ולימודי קמבוס ।
* מודל לימודי ההמשך /לימודי חוץ।
* מיזמי גורמים עסקיים।
* מודל האוניברסיטאות החדשות מבוססות על וויב।
הרקע להתפתחות של האוניברסיטה וירטואלית :
משבר בהשכלה הגבוהה המסורתית, עליה בדרישה לידע אקדמי ,התפתחות הטכנולוגיות ונגישות למידע לשלב בא צריך טכנולוגיה המאפשרת שלנו את הפתרון של האונבירסיטה הוירטואלית , המסחור האקדמי : אפשר לסחור את הידע , יש תהליך האקדמי הופך למוצר מדף ואפשר לקנות אותו לקידום הידע העסקי ।
אתגרים עמם צריכה להתמודד האוניברסיטה הוירטואלית :
מסחר הידע מעבר לתפיסה ממוקדת סטודנט (סטודנט כלוקח), רמת תעוד ובקרה גבוהה , עשויה לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של המרצים/ הסטודנטים, קושי לקיים צורות הוראה התנסותיות , מעבדות , היכולת לתת מענה לתפקידים הנוספים של האוניברסיטה מלבד העברת ידע (פעילות חוץ קורקולרית ותרומה חברתית )।
האוניסברסיטה הוירטואלית היא מוסד אקדמי , תוכנית לימודים באינטרנט לתואר אקדמי , מוסדות אלו משתמשים בטכנולוגיות תקשוב לצורך:
הערברת תכנים, מתן הנחיה, ניהול מטלות והערכה, אדמיניסטרציה (מתשלמים , רישום לקורסים)।
מודלים של אוניברטיסאות וירטואלית :
*מודל האונבירסיטת ללמידה מרחוק הקלאסית (בהתכתבות)।
*המודל משלב למידה מרחוק ולימודי קמבוס ।
* מודל לימודי ההמשך /לימודי חוץ।
* מיזמי גורמים עסקיים।
* מודל האוניברסיטאות החדשות מבוססות על וויב।
הרקע להתפתחות של האוניברסיטה וירטואלית :
משבר בהשכלה הגבוהה המסורתית, עליה בדרישה לידע אקדמי ,התפתחות הטכנולוגיות ונגישות למידע לשלב בא צריך טכנולוגיה המאפשרת שלנו את הפתרון של האונבירסיטה הוירטואלית , המסחור האקדמי : אפשר לסחור את הידע , יש תהליך האקדמי הופך למוצר מדף ואפשר לקנות אותו לקידום הידע העסקי ।
אתגרים עמם צריכה להתמודד האוניברסיטה הוירטואלית :
מסחר הידע מעבר לתפיסה ממוקדת סטודנט (סטודנט כלוקח), רמת תעוד ובקרה גבוהה , עשויה לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של המרצים/ הסטודנטים, קושי לקיים צורות הוראה התנסותיות , מעבדות , היכולת לתת מענה לתפקידים הנוספים של האוניברסיטה מלבד העברת ידע (פעילות חוץ קורקולרית ותרומה חברתית )।
יום חמישי, 25 באוגוסט 2011
הערכת פעילויות מתוקשבות :
הערכת פעוליות מתוקשבות לפי גישות פדגוגיות ל:
אנשי חינוך ומורים מובחרים , מפתחי אתרים,מפתחי תכנים,לקחות מזמנים, משתמשים
שבעת הקרטריונים להערכת סביבה לימודית:
תוכן נכון ומובן (כולל אמינות , בהירות , תמציתיות) - שלמות התוכן (כולל דיוק וכיסוי)-אבטחה (דיסקרטיות בנתונים)-ניווט (ארגון החומר)।-אינטראקטיביות (אפשרויות תקשורת , שאלות , עזרה , מערכות , פידבק)।-עיצוב הממשק (עקביות , מבנה המידע , עיצוב , ארגון)। -פרסונליזציה
מחוון לאיפיון פעילויות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית-חברתית.
(ד"ר אייל ליאת , מתוך קורס הערכה טכנולוגיית ידע )
יום שישי, 19 באוגוסט 2011
פרוייקט להב"ה לצמצום הפער הדיגטלי הישראלי
להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער.
מטרת הפרוייקט :
הפרויקט מבוסס על הרעיון של הקמת מרכזי תקשוב ביישובי הפריפריה, והוא מעניק נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט למי שאין ידו משגת, הדרכת שימוש במחשב ובאינטרנט, הטמעת שירותי ממשל זמין.
אתר להב"ה
חזון הפרויקט: הוא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית על ידי מתן אפשרות לכל אזרח, להשתמש באינטרנט ולרכוש את הידע הנחוץ לו לצריכת מידע דגיטלי, לשיפור רווחתו בחיי היומיום. הפרויקט מעניק שירותי הדרכה וגלישה באינטרנט ללא תשלום למגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה.
* מתן נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט לכל מי שאין ידו משגת
* הקניית מיומנויות והרגלי שימוש במחשב ובאינטרנט לאוכלוסיות היעד
*הכשרת תלמידים בנושאים טכנולוגים מתקדמים
*העלאת פריון המשק והתוצר הלאומי, באמצעות השקעה בהון האנושי
אוכלסיית היעד :
(1) גני ילדים ועד תלמידי יסודי בגילאי : 4 -12 (עד כיתה ו').
(2)תלמידי על יסודי בגילאי : 13 - 18 (כיתות ז'-י"ב).
(3)מבוגרים בגילאי 21+
(4)גמלאים
הסיבות לפער בנגישות בין יהודים וערבים
במחקר נבחנו שלושה הסברים אפשריים לפער בין יהודים וערבים בנגישות לאינטרנט: 1. מודל המשאבים, הטוען שהפער נובע מהבדלים בין הקבוצות בהשכלה, הכנסה, גיל, ותק בעבודה. 2. מודל הבדלי מודרניות, הטוען שהמיעוט עושה פחות שימוש באינטרנט בגלל עמדות והבדלים במידת הדתיות. 3. מודל של עמדות כלפי טכנולוגיה. הממצא העיקרי שנמצא: גם כשמפקחים על הבדלים בין הקבוצות בהון אנושי (הכנסה, השכלה, מספר שעות עבודה),
לאור ממצאי המחקר של פרופ' גוסטבו מש, מסכמת אסמאא גנאיים: "פעילות רבה צריכה להתבצע בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.
(אפוק טיימס ישראל )
תפקיד הממשל בצמצום הפער הדיגטלי(מצגת ד"ר מישר -טל חגית)
* יצירת התנאים המאפשרים לכל אזרח את הגישה והמיומנויות לשימוש יעיל באינטרנט:
- גישה למידע : גישה לחינוך , מפתח לצמצום פערים חברתיים אחרים.
- גישה למידע: אפשרות השתתפות בדמוקרטיה.
- גישה למידע: הזדמנויות כלכליות.
* פרוייקטים לצמצום הפער
פרוייקטים בישראל:
- פרוייטק מחשב לכל ילד (דגש על נגישות )
- פרוייקט להב"ה (דגש על הכשרה ומיומנויות)
- פרויקט של איגוד האינטרנט הישראלי.
לאור ממצאי המחקר של פרופ' גוסטבו מש, מסכמת אסמאא גנאיים: "פעילות רבה צריכה להתבצע בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.
(אפוק טיימס ישראל )
תפקיד הממשל בצמצום הפער הדיגטלי(מצגת ד"ר מישר -טל חגית)
* יצירת התנאים המאפשרים לכל אזרח את הגישה והמיומנויות לשימוש יעיל באינטרנט:
- גישה למידע : גישה לחינוך , מפתח לצמצום פערים חברתיים אחרים.
- גישה למידע: אפשרות השתתפות בדמוקרטיה.
- גישה למידע: הזדמנויות כלכליות.
* פרוייקטים לצמצום הפער
פרוייקטים בישראל:
- פרוייטק מחשב לכל ילד (דגש על נגישות )
- פרוייקט להב"ה (דגש על הכשרה ומיומנויות)
- פרויקט של איגוד האינטרנט הישראלי.
מהו המפער הדיגיטלי!!!!
הפער בין האלו שמשתמשים בטכנולוגיה ונהנים מפרותיה ואלו שאינם משתמשים
בטכנולוגיה מסיבות שונות
שני מרכבים עיקריים בהגדרת פער דיגיטלי
1)פער לניגשות לרשת (מחשב , חיבור לרשת , רוחב פס)
2) פער במיומנויות השימוש (חשיבה חברתית , חשיבה ויזואלית , אוריינות מידע )
הסיבות לקיומו של פער דיגטלי:
1) אי מודכות
2) תשתית פיזית
3)פעית שפה
4) מצב כלכלי
5) רתיעה (טכנופוביה)
6) גישה לתשתיות
7) אידיאולוגיה
8) התכנות פיננסית
(ברזילי נהון , 2006)
הפער בין יהודים לערבים
יש שני מחקרים חדשים שהתקיימו
1)אינטרנט 2008 - ממשל, עסקים וחברה", שיתקיים ב25-26 בפברואר 2008, בכפר המכביה ברמת גן
2)המחקר השני נערך על ידי הדוקטורנטית אסמאא גנאיים, מנהלת המרכז הטכנולוגי במכללת אל-קאסמי שבבקה אל-גרבייה, בהנחיית פרופ' שיזף רפאלי, ראש המחקר לחקר חברת המידע ופרופ' פייסל עזאיזה
ואני בפוסט הזה רוצה להתייחס של המחקר השני .
המחקר של אסמאא גנאיים, מעלה, כי הפער בין שתי החברות, היהודית והערבית, מתבטא גם בנגישות לאינטרנט וגם באופן השימוש באינטרנט. בחברה היהודית התפשטות האינטרנט היא הרבה יותר מהירה מאשר בחברה הערבית בארץ: החיבור לאינטרנט בבית עלה מ-41.1% ב 2002 עד ל- 60.3% ב-2005 בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית עלה רק מ-17.7% ב-2002ל-23.3% ב-2005.ממצאים מ-2007 מראים, כי השימוש באינטרנט עלה בקרב שני המגזרים, אך הפער נשמר: 72.5% משתמשי אינטרנט בקרב המגזר היהודי, ו-52.5% משתמשים בקרב המגזר הערבי.
בנוסף לפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לחברה היהודית, מנתוני הסקר הסוציו-אקונומי "רכאז", אשר בוצע על ידי אגודת הגליל למחקר ב-2004, נמצא, כי קיימים פערים דיגיטליים גם בתוך החברה הערבית בישראל, בין המינים, ובין בעלי השכלה לחסרי ההשכלה. ל-32.2% מכלל משתמשי האינטרנט בחברה הערבית, אין אינטרנט בבית, והם נאלצים להתחבר ממקומות אחרים כמו מוסדות הלימוד ומקומות העבודה.
יום שני, 25 ביולי 2011
מה הם הכלים הטכנולוגים בסרטון??
נא ללחוץ על הסרטון :
הכלים הטכנולוגים בסרטון * מעבד תמלילים : עריכת הכתיבה , טקסטים. * גוגל :- חיפוש מידע - בתוך הטקסטים. * בלוגים:- חשיפה , תהליכי כתיבה , רישות חברתי . * יוטיוב:- יצירה , לא רק טקסט , שיתוף * גוגל מפס:- שכלול היכולות -הטקסט וויזואליזציה. *דלישס:- שיתוף בידע. *ויקפדיה:- יצירת ידע שיתופי. (מאת : ד"ר אייל ליאת )
הכלים הטכנולוגים בסרטון * מעבד תמלילים : עריכת הכתיבה , טקסטים. * גוגל :- חיפוש מידע - בתוך הטקסטים. * בלוגים:- חשיפה , תהליכי כתיבה , רישות חברתי . * יוטיוב:- יצירה , לא רק טקסט , שיתוף * גוגל מפס:- שכלול היכולות -הטקסט וויזואליזציה. *דלישס:- שיתוף בידע. *ויקפדיה:- יצירת ידע שיתופי. (מאת : ד"ר אייל ליאת )
המורה המקוון מיטב
להיות המורה הטוב ביותר על עצמך
3 פרמטרים לדרוש תפקיד מורה מקוון
* היכרות עם יישומים -הכרחית במיוחד היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי .
- בקיאות טכנית התמודדות עם תקלות נפוצות - גמישות בביצוע .
- פתיחות לשינוי פרדיגמות ההוראה המסורתיות.
- הכרת האפשרויות הקיימות והפתיחות להשתמש בהן בצורה מפתיעה .
(מבוסס על מאמר מאת אריאל לונברג)
*לפתיח קרטריונים להערכת שעור שלי כמורה מקוון - יש לו בתחום התוכן כמו מתמטיקה או אנגלית מעולה .
- פקיה ביגע פדגוגי על סוגי עדכנים.
- פקיה בידע טכנולוגי .
3 פרמטרים לדרוש תפקיד מורה מקוון
* היכרות עם יישומים -הכרחית במיוחד היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי .
- בקיאות טכנית התמודדות עם תקלות נפוצות - גמישות בביצוע .
- פתיחות לשינוי פרדיגמות ההוראה המסורתיות.
- הכרת האפשרויות הקיימות והפתיחות להשתמש בהן בצורה מפתיעה .
(מבוסס על מאמר מאת אריאל לונברג)
*לפתיח קרטריונים להערכת שעור שלי כמורה מקוון - יש לו בתחום התוכן כמו מתמטיקה או אנגלית מעולה .
- פקיה ביגע פדגוגי על סוגי עדכנים.
- פקיה בידע טכנולוגי .
יום שישי, 24 ביוני 2011
מורה מקוון
מורה מקוון עמדת מורה מקוון לוח בסיסי/ אינטראקטיבי +מצביעים דיגיטאליים
(משרד החינוך- התאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה- 21)
סוגיו של מורה מקוון:
1) מורה לא מקוון
2) מורה מקוון 0.1
3) מורה מקוון 2.0
המורה המקוון2.0
הוא ביטוי לתפיסה החדשה והעדכנית של המורה ועל מערכת החינוך להתעדכן בשני הבטיים מרכזיים
* עדכון שיטות ההוראה
*יישום הוראה מקוונת
הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה- למידה חדשניים תוך שימוש משמעותי בסביבה מקוונת ובמיוחד תוך ניצול הפוטנציאל החינוכי שהביאו עימם כלי הדור השני של האינטרנט- Web 2.0.
יום רביעי, 22 ביוני 2011
כיתה כתומה
כתו"ם - כתה, תלמיד ומורה
תכנית מחשב כתו"ם משלבת מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה בכיתה ובבית תוך כדי יצירת סביבת לימוד מתקדמת התורמת לשיפור האווירה הלימודית הכיתתית והבית ספרית. בסביבה לימודית זו המחשב הנייד זמין לכול תלמיד/ה לצורך לימוד ושימוש ולכול מורה כאמצעי עזר מתקדם להוראה, הכוונה, הדרכה, יעוץ והנחייה.(פרויקט כתום , תוכנית התקשוב ,אגף יישומי המחשב).
הרציונאל :
תכנית מחשב כתו"ם מתבססת על חזונו של פרופ' חיים הררי, יו"ר מכון דוידסון לחינוך מדעי שהינו הזרוע החינוכית של מכון וייצמן – מחשב נייד בילקוטו של כל תלמיד ומורה
מטרות הפרויקט כתו"ם:
1. סיוע בעיצוב סביבה לימודית מתקדמת וגמישה, המעוררת, מצד אחד, הנעה פנימית של לומד/ת עצמאי/ת, חושב/ת, סקרן/ית ויצירתי/ת ומצד שני מורה כמנחה, מדריך/ה, מחנך/ת, יועץ/ת, מכוון/ת .
2.לסייע לרשויות ולגופים הרוצים להפעיל באופן עצמאי פרויקטים אזוריים או מקומיים, בהתבסס על ידע, דגמים ולקחים שנאספו במסגרת תוכנית כתו"ם.
3.לסייע בהפעלת כיתות כתו"מות בבתי הספר שנבחרו לכך על ידי משרד החינוך לצורך גילוי והדגמת הדרכים לשילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה.
לחץ על הקישור כדי לצפות בסרטון
תכנית מחשב כתו"ם משלבת מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה בכיתה ובבית תוך כדי יצירת סביבת לימוד מתקדמת התורמת לשיפור האווירה הלימודית הכיתתית והבית ספרית. בסביבה לימודית זו המחשב הנייד זמין לכול תלמיד/ה לצורך לימוד ושימוש ולכול מורה כאמצעי עזר מתקדם להוראה, הכוונה, הדרכה, יעוץ והנחייה.(פרויקט כתום , תוכנית התקשוב ,אגף יישומי המחשב).
הרציונאל :
תכנית מחשב כתו"ם מתבססת על חזונו של פרופ' חיים הררי, יו"ר מכון דוידסון לחינוך מדעי שהינו הזרוע החינוכית של מכון וייצמן – מחשב נייד בילקוטו של כל תלמיד ומורה
מטרות הפרויקט כתו"ם:
1. סיוע בעיצוב סביבה לימודית מתקדמת וגמישה, המעוררת, מצד אחד, הנעה פנימית של לומד/ת עצמאי/ת, חושב/ת, סקרן/ית ויצירתי/ת ומצד שני מורה כמנחה, מדריך/ה, מחנך/ת, יועץ/ת, מכוון/ת .
2.לסייע לרשויות ולגופים הרוצים להפעיל באופן עצמאי פרויקטים אזוריים או מקומיים, בהתבסס על ידע, דגמים ולקחים שנאספו במסגרת תוכנית כתו"ם.
3.לסייע בהפעלת כיתות כתו"מות בבתי הספר שנבחרו לכך על ידי משרד החינוך לצורך גילוי והדגמת הדרכים לשילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה.
לחץ על הקישור כדי לצפות בסרטון
יום שלישי, 24 במאי 2011
מה זה בלוג????
בלוג בעברית הוא יומן רשת והוא אתר אינטרנט שנכתבות בתוכו רשומות (פוסטים) העוסקות בחדשות ומאמרים אשר התכנים של הבלוג גלויים לגולשי האינטנרט ,בלוג מתאים לכל אחד, הוא יכול להיות פרטי וגם ציבורי, אישי ועסקי . הוא מאפשר לבעליהם לשתף חוויות אישיות, מחשבות על נושאים שונים, השקפת עולמם, או כל מידע אחר באינטרנט. מרבית הבלוגים מאפשרים לגולשים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב הבלוג למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות
,מטרות הבלוג:
* אני מזמינה כל הסטודנטים להיות איתי קשר בבלוג זה .
*שיתוף בין מנהל הבלוג והחברים שלו
*דרף קלה ואיסנכרונית בין המשתתפים בבלוג
*מארגן מידע
,מטרות הבלוג:
* אני מזמינה כל הסטודנטים להיות איתי קשר בבלוג זה .
*שיתוף בין מנהל הבלוג והחברים שלו
*דרף קלה ואיסנכרונית בין המשתתפים בבלוג
*מארגן מידע
סטרטגיות חשיבה מסדר גבוה
סטרטגיות החשיבה מסדר גבוה בא לסייע בידי אנשי החינוך להפוך את פיחות החשיבה למטרת הוראה מודעת ומפורשת כחלק מהוראת התכניים של מקצועות הלימוד .
סטרטגיות החשיבה יוכלה לסייע למורה לתכנן באופן מסודר ושיטתי את פיתוח החשיבה של התלמידים במשולב עם הוראת תוכני הלימוד כתוצאה מכך יוכל המורה להעמיק את ההוראה והלמידה בתחומי השעת השונים.
חשיבה מסדר גבוה היא מושג -על רחב שמקבל לראותו כמושג עמום ומעורפל שכולל מגוון של יכולות וסודי חשיבה ,זוהר (1990) המתבססת על רזניק.
פיתוח חשיבה והבניית ידע הגיש המשלבת מפתחת החשיבה תורמת להבניית הידע של התלמידים ומסייעת להם לעבור מלמידה המדגישה זכירה ושינון ללמידה המדגישה הבניה של הידע בדרכים משמעותיות.
הבנת מהות הידע ותהליכי יצירת הידע הם דרך שבה הידע נוצר ומפתח , היא חלק חשוב בפיתוח כישורי החשיבה של התלמידים לדוגמא שאילת שאלות מזדמן לתלמידים להכיר שאלות פתוחות שאין להן תשובה ברורה או שיכולות להיות להן תשובות רבות . אסטרטגיות חשיבה כגון העלאת מגוון נקודת מבט והעלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה מחדדת את המודעות לכך שתיתכן יותר מדרך אחת לראות את הדברים או לחשוב עליהם.
התנסות בתהליך החקר מאפשרת לתלמידים להכיר מקרוב כיצד ידע נוצר וכיצד מחקרים וניסויים חדשיים משנים כל הזמן את הידוע לנו .
סטרטגיות החשיבה יוכלה לסייע למורה לתכנן באופן מסודר ושיטתי את פיתוח החשיבה של התלמידים במשולב עם הוראת תוכני הלימוד כתוצאה מכך יוכל המורה להעמיק את ההוראה והלמידה בתחומי השעת השונים.
חשיבה מסדר גבוה היא מושג -על רחב שמקבל לראותו כמושג עמום ומעורפל שכולל מגוון של יכולות וסודי חשיבה ,זוהר (1990) המתבססת על רזניק.
פיתוח חשיבה והבניית ידע הגיש המשלבת מפתחת החשיבה תורמת להבניית הידע של התלמידים ומסייעת להם לעבור מלמידה המדגישה זכירה ושינון ללמידה המדגישה הבניה של הידע בדרכים משמעותיות.
הבנת מהות הידע ותהליכי יצירת הידע הם דרך שבה הידע נוצר ומפתח , היא חלק חשוב בפיתוח כישורי החשיבה של התלמידים לדוגמא שאילת שאלות מזדמן לתלמידים להכיר שאלות פתוחות שאין להן תשובה ברורה או שיכולות להיות להן תשובות רבות . אסטרטגיות חשיבה כגון העלאת מגוון נקודת מבט והעלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה מחדדת את המודעות לכך שתיתכן יותר מדרך אחת לראות את הדברים או לחשוב עליהם.
התנסות בתהליך החקר מאפשרת לתלמידים להכיר מקרוב כיצד ידע נוצר וכיצד מחקרים וניסויים חדשיים משנים כל הזמן את הידוע לנו .
יום שישי, 29 באפריל 2011
תוכנית TOONDOO
קומיקס בשירות הפידגוגיהמה אפשר לעשות?
1. יצירת דפי קומיק- טיקסואלים ,דמויות וסביבה מגווונת
2. יצירת ספרי קומיקס עם כל אפשרויות הדפים.
3. עיצוב דמויות ייחודיות ופרופילים.
4. עריכת פרופיל מוטמע בפייסבוק או בבלוג האישי
דוגמאות
מטרת התונדו:
* כישורי חיים
*מצבי דילימות
* חשיבת האחר.
*יצוג חזותי של כישורי חיים.
יום ראשון, 10 באפריל 2011
תוכנית.अ.NNOTATE כלי שיתוף מסמכים מקוון
תוכנית מיועדת להערכת טקסטים מקוונים
התוכנית הזו משומשת בבתי הספר כאשר המורה מעלה טקסט מסוים לתונית עם משימה על הטקסט הזה ועל כל תלמיד לענות על המשימה לפי הדואר האלקטרוני שלו היעילות בתוכנית הזאת שכל תלמיד יגיב או יקרא מה חברו כתב (שיתוף פעולה ).
הירשם ל-
רשומות (Atom)