שוב שוב חוזרת הרפורמה

במסגרת הקורס שלנו "סוגיות במדניות החיוך " עם פרופ וולנסקי עמי" מבוקש מאיתנו לכתוב הראיה הביקורתית של מאמר "שוב שוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובן .

לפי מאמרו של לארי קיובן שמחזק את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית –ספריות , הוא מציג 3 דוגמאות ובדיקה לחוקרים שמסבירים את חזרתן של רפורמות בית – ספריות .

הדוגמא הראשונה : כיתת הלימוד : גישת המורה במרכז:

במסגרת מאמצי הרפורמה הנוכחיים דור חדש של מתקנים נלחם בצורה הטכנית וממוקדת – התכנים של ההוראה המדגישה מיומנויות ותכניות לימודים מדידות ובגרסה "פנקסית" של אחריותיות . חוקרים ואנשי מקצוע אלו מעלים על נס את הלמידה השיתופית , את מעורבותם הפעילה של התלמידים ואת סגולותיהם

הדוגמא השנייה : תכניות לימודים : התכנית האקדמית והתכנית המעשית:

בשנות החמישים של המאה העשרים מומחים לשינוי מתח ביקורת חריפה על פורמות .

ובשנים השישים כבר נשטפו בתי הספר בתנועות פוליטיות וחברתיות רחבות שכיוונו לשחרור הפרט מכבלי הבירוקרטיה וביקשו לסייע למיעוטים אתניים לחלץ ממעמדם הנחות .

המתח הקוליקולרי המתמיד הזה בין ערכי התחומים האקדמיים לבין אלו המעשיים גאה ושפל כמעט מאה שנים בקרב קבוצות המתקנים שנחלקו ביניהם אשר לטיבו של החינוך השוויוני במשטר דמוקרטי.

הדוגמא השלישי : ריכוז וביזור של הסמכות:

בשנות השמונים שב וקנה לו תמיכה רעיון איכו זה של הסמכות בקרב קובעי מדיניות והם ביקשו להביא לידי שיפור בתי הספר על ידי חקיקה , אלא שבתוך שנים אחדות עלתה ההכרה שרפורמות ביזמה מדינתית אינן מחלחלות לבתי ספר יחידים. הצעות רפורמה חדשות לביזור תהליכי קבלת ההחלטות הושפעו עמוקות ממחקרים על יחידת השינוי של בית הספר הבודד וכן מאנשי עסקים שהראו שבא ארגוניהם (kearns,1988;purkey & smith,1983).

הצגת שלוש הדוגמאות לרפורמות שצצו ועו שוב ושוב במהלך המאה העשרים סללה את הדרך לדיון? מדוע הרפורמות חוזרות פעם אחר פעם .

קובעי המדיניות החינוכית , אם ברצונם לשמר את תמיכת קהילתם , מבטיחים שכל הצוות שלהם יעמוד בדרישות המדינתיות הנגזרות מתפקידיהם .

כשהציבור מאמד את אמונו ביכולתו של הארגון הבית –ספרי להיות מערכת הפועלת לפי כללים וסיווגים אלו , התמיכה והמימון הפולטי מצטמקים במהירות. שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה וזאת הראיה הביקורתית שלי גם . לקובעי מדיניות , למורים , לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית ספרי .