THE CITY AND COUNTRY SCHOOL APROGRESSIVE PARADIGM
בשני השבועות הראשונים לנו בקורס סגויות במדיניות החינוך עם פרופ עמי לקרוא והציג את הראיה הביקורתית לאמר "בית הספר , עיר ומדינה בפרדיגמה המתקדמת" ולפי הראיה הביקורתית שלי היא איך לקדם בית ספר בתהליכים מתוקשבים ומתקדמים ולמחוק את העבר להתחיל להתנסות בעתיד כדי לקדם את הפדגוגיה והחינוך של התלמידים .
המאמר המדבר על שילוב המשחק בלימודים בדרך תוכנית לימודים ולפי הקורס שלומדים אותו "סוגיות במדניות החינוך "ולפי טענתו של ספנסר שהתלמיד חוקר את הנושא הנלמד לפי הלמידה האקטיבית שלו , ולפי הפדגוגיה של קרולין פראט שהתחילה במאמר עם בית ספר בניו יורק מגדרים עצמם שהורים מחפשים חווית חינוך אחרת לילדיהם מהחינוך המסורתי ולא מבוגרים שמחנכים לחינוך .ולפי השפעתה של שקרולין שהיא התחילה ללמד בשנת 1892 אחרי שקבלה מלגה לקולג' בניו יורק , היא האמינה שמעבר לכך שמחק נותן עוד אופציות להתנסויות בעתיד ולכן לצמיחה , ביה"ב התחיל עם ילדים ממעמד הפועלים הורים חששו לשלוח לביה"ס שלה כיון שחששו שהילדים לא יהיו מוכנים לביה"ס ציבורי. הפדגוגיה בביה"ס מתבססת על הצרכים והאנטרסים של ילדים בגילאים שונים . ככל שהם מתבגרים ואופקיהם מתרחבים המשחק בבלוקים הופך יותר מתוחכם ומעיד על חקר של תהליכי עבודה ומשלב קריאה וכתיבה , בגיל 6 הילדים משלבים בטיולים להם בעיר והבניה בבלוקים משקפים את הגאוגרפיה העבודה שלהם ובגיל 7 בונים את העיר ובני 8 נכנסים לעבודות הפכו חלק אינטגרלי מת"ל . ובני 9 ניהלו את החנות של ביה"ס , וגיל 10 היו אחראים על כל החומרים המודפסים ביד , ובני 11 ניהלו את בית הדפוס וטיפלו בכל צרכי הדפוס של ביה"ס, ובגיל 12 בהתחלה יצרו צעצועים , אח"כ אריגים ובהמשך יצרן ירחון .בארגון המבני של ביה"ס היה קואופרטיב של המורים , מורים שלימדו בו אחרי שנה הפכו חברים בו . ובכל מקרה פראט שמרה על דמוקרטיה ולו למראית עין ונתנה לכולם לחוש שיש להם תרומה חשובה . אך רוב המדווחים מספרים שבזמן שהיא הקפידה על דמוקרטיה בניהול ביה"ס. ואחרי החיים של פראט הייתה ג'ין מרי שבניגוד לפראט ושמרה על מוצאה האנגלי כל חייה , היא הייתה מורה בביה"ס הייתה דוגמא למורה מתקדמת , מרי המשיכה את ת"ל האינטגרטיבית של התנסות פעילה. האמינה בלתת לילדים מרחב ולעודד אותם להבין את מלא הפוטנציאל שלהם. תחת ניהולה ביה"ס נשאר ביה"ס מתקדם למרות העויינות לחינוך מתקדם. היא זכתה לנאמנות וכבוד מההורים והצוות, ב1960 התחילה להשתנות אוכ סביב ביה"ס ומשפחות עם ילדים היו מעטות , השיני הדמוגרפי פגע בביה"ס , היו תחרות והורים שלא בבינו את הפילוסופיה של ביה"ס אאו חשבו שהיא נוקשה מדי. ולא אהבו את העבודה שלא למדו שם לקרא. ביה"ס אחרי ג'ין מרי היה מבנה מחדש והתמדה ב1981 הובהר שההנהלה לא יכולה לממן את ביה"ס אז בגלל צרכי ביה"ס להצלה ההנהלה החדשה החליטה למכור את בניין 12 בינואר 84' והמכירה נתנה לביה"ס אינפוזיה של מזומנים , כשביה"ס התחיל לגדול חזרה עם זכות סרוב מרוכשיו בזמן הזה מנהלת ביה"ס היתה קטלין הולץ כחברת הקהילה החינוכית היא הקדישה תשומת לב רבה לאיזון העדין שעל ביה"ס כפי שייסדה פראט" שמירת ביה"ס התנסותי וחוויתי כמו תאורטי יחד עם הכנת התלמידים לעולם בו חיו" ושילוב של ניהול פנימי וחיצוני .ההרשמה לביה"ס עלתה ל 239 תלמידים , עדיין כשביה"ס מתקדם נשמרים שורשיוות חושת הקהילתיות משמשים בבנייה בלבנים (בלוקים) ועובדות (JOBS) כלמידה לגיל צעיר הסגל עדיין חש קשר לעבר והאינטימיות ביה"ס עם כתות קטנות קיימת, ויצר בא משותף של התנסויות לתלמידים שסיימו את ביה"ס אבל אותם ימים עם הזכרון המוסדי שלהם שהדריכו סגל חדש בדרכים הנהוגות בביה"ס .והכל מחכה להתפשר עם חזון של חינוך מתקדם ע"פ ההדרגה של פראט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה