עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה / עמי וולנסקי
במאמרו של פרופ' עמי וולנסקי עליית תנועת הסטודנטים והמחיר שגבתה הוא חשיפת מקורות תנועת הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות. המחקר התמקד בארה"ב ואנגליה.
המחקר מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמע' החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וכן מנתח עשרות שנים של נתונים סטטיסטיים אודות ציוני המבחנים המבוססים על מדיניות הסטנדרטים. במאמרו של וולנסקי מגלה מגוון גורמים המשפיעים על הבניית ידע בחברה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות, כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.
חינוך איכותי , הוא קיום חברה שוויונית , תמיד בהפרדה גזעת הזרמת תקציבים בעידן של התרחבות ההשכלה והדבר החשוב ביותר היה " סטנדרטיזציה של תכניות הלימודים".ובוויכוח על ירידת הסטנדרטים הושם דגש חזק על הרומנטיקה שבעבר המפואר אשר ביקש להכשיר אליטה על הוראה פורמלית, דרישה לחזור אל הימים האבודים – ההיסטוריה, העבר- בהם ניכרה המצוינות.
חלק מהמאמרים ערכו השוואה עם מדינות אחרות שביטלו את הבחירה והכניסו שוויוניות ואחידות- דבר שגרם להישגים נמוכים בלימודים.
בארצות הברית בשנות 1980 - עליית הסטנדרטים בארה"ב. גם פה נצפתה ירידה בסטנדרטים.
1983- פורסמו כעשרה מסמכים העוסקים בביקורת על התדרדרות הסטנדרטים. המפורסם שבהם קיבל את הכותרת: "אומה בסכנה". המסמך מעלה נתונים קשים ביחס למצב מע החינוך. בעקבות המסמך הזה ואלו שקדמו לו- מתבקשת תגובה של הממונים הפוליטיים.
אוסטרליה :נכללו בסטנדרטיזציה המקצועות הבאים: אומנות, אנגלית , בריאות, חנ"ג, שפות זרות, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה, טכנולוגיה, כל אלו נכללו בקוריקולום אחיד.
מבחני ביצועים נחוצים לשם הגדרת הישגי מינימום בכל מקצוע וגיל. ישראל : מיקום של ישראל במקומות נמוכים ומביכים בטבלה הבינלאומית בשנת 1999 במדעים ומתמטיקה הביא לביקורת צורמת וכוחנית על מע החינוך.שתי תגובות נחרצות נשמעו בעקבות הדוחות הללו1 . דרישה בלתי מתפשרת לחזור למקורות- ללמידה המסורתית.2. לקצץ בהוצאות מע החינוך בהתאם לתוצאות. ואכן קוצצו כ 14 אחוז .ב2001 – קביעת סטנדרטים לאומיים במקצועות שונים. ...שלם שיפו מעמדה של ישראל במבחנים בינלאומיים. כך זה הוגדר ,וכל מפקח מקצועי התבקש להציב סטנדרטים עבור השדה שלו. גם החינוך הבלתי פורמלי. גם תכניות שהן בבחינת העשרה או תל נוספת, הקמת "כוח משימה לאומי"2003. לפי הראיה הביקורתית שלי ושל תוצאות המאמר לא ניתן להרחיב והנגיש את ההשכלה לכלל האוכלוסייה ובה בעת לשמור על רמתה ואיכותה. לכן הקונפליקט בין מצוינות לבין איכות והנגשה ניתן לפתרון עי גשר הסטנדרטים, איכות החינוך נשענת על תחרות בין בתי ספר, בין תלמידים, עיקר הביקורת של המתנגדים היא לעצם הסטנדרטיזציה אלא למה שהיא הפכה – לדרך שבה הסטנדרטיזציה יושמה. באופן שהיא יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים כן גרמה לירידה במוטיבציה בקרב התלמידים.
מדיניות החינוך הזו הפכה למדיניות טוטליטרית הנשלטת עי המרכז ואינה מתירה למורה שיקול דעת. מעקרת את מקצועיותו.
יום שני, 19 בדצמבר 2011
יום שני, 5 בדצמבר 2011
ארגון שוק וקהילה
ארגון שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי מהי דרך פעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר
במאמרו של תומס ג' סרג'ובני במסגרת הקורס שלומדים סוגיות במדיניות החינוך הציג שלוש אסטרטגיות המתקדמים כיום במטרה לחלול שינוי בבית הספר והאסטרטגיות הן :
1. ארגון 2. שוק 3. קהילה.
לפי טענתו של תומס הקהילה היא טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית הספר , אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר.
לכן ששינוי עמוק צריך או דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה .
כדי להחיל שינויים בבית הספר צריך דרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת חייו של האדם עצמו . במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות , מוטיבציה , ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה.
וכדי שיהיה שינוי עמוק על ידי הכוחות , על האסטרטגיות שישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות משפיעות על משתני התיווך.
מבחינת ארגוני בית הספר –שווקים או קהילות הדימויים שלהם משפיעים על דרך שבה סוכני שינוי חושבים על שינוי? רוב סוכני השינוי רואים בבתי הספר ארגונים פורמליים שיש להם מאפיינים ותכונות כמו לארגונים פורמליים אחרים , ראייה של ארגונים זו מאפשרות לייהא את בית הספר הנחות ופרקטיקות מעולמם הכללי של ארגונים פורמליים.
תומס הסביר על פיתוח המורים ומערובתם בבית הספר צריך לצייר אותו כ"קהילה" המתבסס על הנחות אופטימיות המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות , כאשר במורה יש לו תמיכה ותפקיד שיחליט החלטות זה ישפר את בית הספר מבחינת ההוראה והלמידה .
ובנוסף צריך לראות קהילה דמוקרטית בתוכה שלוב התלמיד והמורה והמנהל שהם מגדרים את בית הספר , ולפי הראיה הביקורתית שלי שהשינוי צריך להתחיל ממנהל בית הספר שהוא המנהיג והוא בנאדם מעל שכל המורים והתלמידים נחשפים אליו ואם השינוי יתחיל אתו אז אח"כ יעבור למורים שהם גם מנהלים והמחנכים הכיתות שלהם שיש להם החשק להמשיך לעשות שינויים והשינויים האלו משפיעים על התלמידים והוריהם שהם גם ממשכים בשינויים.
במאמרו של תומס ג' סרג'ובני במסגרת הקורס שלומדים סוגיות במדיניות החינוך הציג שלוש אסטרטגיות המתקדמים כיום במטרה לחלול שינוי בבית הספר והאסטרטגיות הן :
1. ארגון 2. שוק 3. קהילה.
לפי טענתו של תומס הקהילה היא טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית הספר , אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר.
לכן ששינוי עמוק צריך או דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה .
כדי להחיל שינויים בבית הספר צריך דרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת חייו של האדם עצמו . במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות , מוטיבציה , ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה.
וכדי שיהיה שינוי עמוק על ידי הכוחות , על האסטרטגיות שישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות משפיעות על משתני התיווך.
מבחינת ארגוני בית הספר –שווקים או קהילות הדימויים שלהם משפיעים על דרך שבה סוכני שינוי חושבים על שינוי? רוב סוכני השינוי רואים בבתי הספר ארגונים פורמליים שיש להם מאפיינים ותכונות כמו לארגונים פורמליים אחרים , ראייה של ארגונים זו מאפשרות לייהא את בית הספר הנחות ופרקטיקות מעולמם הכללי של ארגונים פורמליים.
תומס הסביר על פיתוח המורים ומערובתם בבית הספר צריך לצייר אותו כ"קהילה" המתבסס על הנחות אופטימיות המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות , כאשר במורה יש לו תמיכה ותפקיד שיחליט החלטות זה ישפר את בית הספר מבחינת ההוראה והלמידה .
ובנוסף צריך לראות קהילה דמוקרטית בתוכה שלוב התלמיד והמורה והמנהל שהם מגדרים את בית הספר , ולפי הראיה הביקורתית שלי שהשינוי צריך להתחיל ממנהל בית הספר שהוא המנהיג והוא בנאדם מעל שכל המורים והתלמידים נחשפים אליו ואם השינוי יתחיל אתו אז אח"כ יעבור למורים שהם גם מנהלים והמחנכים הכיתות שלהם שיש להם החשק להמשיך לעשות שינויים והשינויים האלו משפיעים על התלמידים והוריהם שהם גם ממשכים בשינויים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)