ארגון שוק וקהילה

ארגון שוק וקהילה - אסטרטגיות שינוי מהי דרך פעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר
במאמרו של תומס ג' סרג'ובני במסגרת הקורס שלומדים סוגיות במדיניות החינוך הציג שלוש אסטרטגיות המתקדמים כיום במטרה לחלול שינוי בבית הספר והאסטרטגיות הן :
1. ארגון 2. שוק 3. קהילה.
לפי טענתו של תומס הקהילה היא טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית הספר , אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר.
לכן ששינוי עמוק צריך או דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה .
כדי להחיל שינויים בבית הספר צריך דרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת חייו של האדם עצמו . במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות , מוטיבציה , ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה.
וכדי שיהיה שינוי עמוק על ידי הכוחות , על האסטרטגיות שישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות משפיעות על משתני התיווך.
מבחינת ארגוני בית הספר –שווקים או קהילות הדימויים שלהם משפיעים על דרך שבה סוכני שינוי חושבים על שינוי? רוב סוכני השינוי רואים בבתי הספר ארגונים פורמליים שיש להם מאפיינים ותכונות כמו לארגונים פורמליים אחרים , ראייה של ארגונים זו מאפשרות לייהא את בית הספר הנחות ופרקטיקות מעולמם הכללי של ארגונים פורמליים.

תומס הסביר על פיתוח המורים ומערובתם בבית הספר צריך לצייר אותו כ"קהילה" המתבסס על הנחות אופטימיות המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות , כאשר במורה יש לו תמיכה ותפקיד שיחליט החלטות זה ישפר את בית הספר מבחינת ההוראה והלמידה .

ובנוסף צריך לראות קהילה דמוקרטית בתוכה שלוב התלמיד והמורה והמנהל שהם מגדרים את בית הספר , ולפי הראיה הביקורתית שלי שהשינוי צריך להתחיל ממנהל בית הספר שהוא המנהיג והוא בנאדם מעל שכל המורים והתלמידים נחשפים אליו ואם השינוי יתחיל אתו אז אח"כ יעבור למורים שהם גם מנהלים והמחנכים הכיתות שלהם שיש להם החשק להמשיך לעשות שינויים והשינויים האלו משפיעים על התלמידים והוריהם שהם גם ממשכים בשינויים.

בית הספר ,עיר ומדינה בפרדיגמה המתקדמת

THE CITY AND COUNTRY SCHOOL APROGRESSIVE PARADIGM

בשני השבועות הראשונים לנו בקורס סגויות במדיניות החינוך עם פרופ עמי לקרוא והציג את הראיה הביקורתית לאמר "בית הספר , עיר ומדינה בפרדיגמה המתקדמת" ולפי הראיה הביקורתית שלי היא איך לקדם בית ספר בתהליכים מתוקשבים ומתקדמים ולמחוק את העבר להתחיל להתנסות בעתיד כדי לקדם את הפדגוגיה והחינוך של התלמידים .

המאמר המדבר על שילוב המשחק בלימודים בדרך תוכנית לימודים ולפי הקורס שלומדים אותו "סוגיות במדניות החינוך "ולפי טענתו של ספנסר שהתלמיד חוקר את הנושא הנלמד לפי הלמידה האקטיבית שלו , ולפי הפדגוגיה של קרולין פראט שהתחילה במאמר עם בית ספר בניו יורק מגדרים עצמם שהורים מחפשים חווית חינוך אחרת לילדיהם מהחינוך המסורתי ולא מבוגרים שמחנכים לחינוך .ולפי השפעתה של שקרולין שהיא התחילה ללמד בשנת 1892 אחרי שקבלה מלגה לקולג' בניו יורק , היא האמינה שמעבר לכך שמחק נותן עוד אופציות להתנסויות בעתיד ולכן לצמיחה , ביה"ב התחיל עם ילדים ממעמד הפועלים הורים חששו לשלוח לביה"ס שלה כיון שחששו שהילדים לא יהיו מוכנים לביה"ס ציבורי. הפדגוגיה בביה"ס מתבססת על הצרכים והאנטרסים של ילדים בגילאים שונים . ככל שהם מתבגרים ואופקיהם מתרחבים המשחק בבלוקים הופך יותר מתוחכם ומעיד על חקר של תהליכי עבודה ומשלב קריאה וכתיבה , בגיל 6 הילדים משלבים בטיולים להם בעיר והבניה בבלוקים משקפים את הגאוגרפיה העבודה שלהם ובגיל 7 בונים את העיר ובני 8 נכנסים לעבודות הפכו חלק אינטגרלי מת"ל . ובני 9 ניהלו את החנות של ביה"ס , וגיל 10 היו אחראים על כל החומרים המודפסים ביד , ובני 11 ניהלו את בית הדפוס וטיפלו בכל צרכי הדפוס של ביה"ס, ובגיל 12 בהתחלה יצרו צעצועים , אח"כ אריגים ובהמשך יצרן ירחון .בארגון המבני של ביה"ס היה קואופרטיב של המורים , מורים שלימדו בו אחרי שנה הפכו חברים בו . ובכל מקרה פראט שמרה על דמוקרטיה ולו למראית עין ונתנה לכולם לחוש שיש להם תרומה חשובה . אך רוב המדווחים מספרים שבזמן שהיא הקפידה על דמוקרטיה בניהול ביה"ס. ואחרי החיים של פראט הייתה ג'ין מרי שבניגוד לפראט ושמרה על מוצאה האנגלי כל חייה , היא הייתה מורה בביה"ס הייתה דוגמא למורה מתקדמת , מרי המשיכה את ת"ל האינטגרטיבית של התנסות פעילה. האמינה בלתת לילדים מרחב ולעודד אותם להבין את מלא הפוטנציאל שלהם. תחת ניהולה ביה"ס נשאר ביה"ס מתקדם למרות העויינות לחינוך מתקדם. היא זכתה לנאמנות וכבוד מההורים והצוות, ב1960 התחילה להשתנות אוכ סביב ביה"ס ומשפחות עם ילדים היו מעטות , השיני הדמוגרפי פגע בביה"ס , היו תחרות והורים שלא בבינו את הפילוסופיה של ביה"ס אאו חשבו שהיא נוקשה מדי. ולא אהבו את העבודה שלא למדו שם לקרא. ביה"ס אחרי ג'ין מרי היה מבנה מחדש והתמדה ב1981 הובהר שההנהלה לא יכולה לממן את ביה"ס אז בגלל צרכי ביה"ס להצלה ההנהלה החדשה החליטה למכור את בניין 12 בינואר 84' והמכירה נתנה לביה"ס אינפוזיה של מזומנים , כשביה"ס התחיל לגדול חזרה עם זכות סרוב מרוכשיו בזמן הזה מנהלת ביה"ס היתה קטלין הולץ כחברת הקהילה החינוכית היא הקדישה תשומת לב רבה לאיזון העדין שעל ביה"ס כפי שייסדה פראט" שמירת ביה"ס התנסותי וחוויתי כמו תאורטי יחד עם הכנת התלמידים לעולם בו חיו" ושילוב של ניהול פנימי וחיצוני .ההרשמה לביה"ס עלתה ל 239 תלמידים , עדיין כשביה"ס מתקדם נשמרים שורשיוות חושת הקהילתיות משמשים בבנייה בלבנים (בלוקים) ועובדות (JOBS) כלמידה לגיל צעיר הסגל עדיין חש קשר לעבר והאינטימיות ביה"ס עם כתות קטנות קיימת, ויצר בא משותף של התנסויות לתלמידים שסיימו את ביה"ס אבל אותם ימים עם הזכרון המוסדי שלהם שהדריכו סגל חדש בדרכים הנהוגות בביה"ס .והכל מחכה להתפשר עם חזון של חינוך מתקדם ע"פ ההדרגה של פראט.

שוב שוב חוזרת הרפורמה

במסגרת הקורס שלנו "סוגיות במדניות החיוך " עם פרופ וולנסקי עמי" מבוקש מאיתנו לכתוב הראיה הביקורתית של מאמר "שוב שוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובן .

לפי מאמרו של לארי קיובן שמחזק את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית –ספריות , הוא מציג 3 דוגמאות ובדיקה לחוקרים שמסבירים את חזרתן של רפורמות בית – ספריות .

הדוגמא הראשונה : כיתת הלימוד : גישת המורה במרכז:

במסגרת מאמצי הרפורמה הנוכחיים דור חדש של מתקנים נלחם בצורה הטכנית וממוקדת – התכנים של ההוראה המדגישה מיומנויות ותכניות לימודים מדידות ובגרסה "פנקסית" של אחריותיות . חוקרים ואנשי מקצוע אלו מעלים על נס את הלמידה השיתופית , את מעורבותם הפעילה של התלמידים ואת סגולותיהם

הדוגמא השנייה : תכניות לימודים : התכנית האקדמית והתכנית המעשית:

בשנות החמישים של המאה העשרים מומחים לשינוי מתח ביקורת חריפה על פורמות .

ובשנים השישים כבר נשטפו בתי הספר בתנועות פוליטיות וחברתיות רחבות שכיוונו לשחרור הפרט מכבלי הבירוקרטיה וביקשו לסייע למיעוטים אתניים לחלץ ממעמדם הנחות .

המתח הקוליקולרי המתמיד הזה בין ערכי התחומים האקדמיים לבין אלו המעשיים גאה ושפל כמעט מאה שנים בקרב קבוצות המתקנים שנחלקו ביניהם אשר לטיבו של החינוך השוויוני במשטר דמוקרטי.

הדוגמא השלישי : ריכוז וביזור של הסמכות:

בשנות השמונים שב וקנה לו תמיכה רעיון איכו זה של הסמכות בקרב קובעי מדיניות והם ביקשו להביא לידי שיפור בתי הספר על ידי חקיקה , אלא שבתוך שנים אחדות עלתה ההכרה שרפורמות ביזמה מדינתית אינן מחלחלות לבתי ספר יחידים. הצעות רפורמה חדשות לביזור תהליכי קבלת ההחלטות הושפעו עמוקות ממחקרים על יחידת השינוי של בית הספר הבודד וכן מאנשי עסקים שהראו שבא ארגוניהם (kearns,1988;purkey & smith,1983).

הצגת שלוש הדוגמאות לרפורמות שצצו ועו שוב ושוב במהלך המאה העשרים סללה את הדרך לדיון? מדוע הרפורמות חוזרות פעם אחר פעם .

קובעי המדיניות החינוכית , אם ברצונם לשמר את תמיכת קהילתם , מבטיחים שכל הצוות שלהם יעמוד בדרישות המדינתיות הנגזרות מתפקידיהם .

כשהציבור מאמד את אמונו ביכולתו של הארגון הבית –ספרי להיות מערכת הפועלת לפי כללים וסיווגים אלו , התמיכה והמימון הפולטי מצטמקים במהירות. שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה וזאת הראיה הביקורתית שלי גם . לקובעי מדיניות , למורים , לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית ספרי .

מדעי החינוך במאה -21

במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה-21 שלומדים במרכז הלימודיים עם פרופ' דוד חן שהחינוך מבוסס על שלושה עקרונות:

1. פרקסיס : הנסון המעשי

2. אידיאולוגיה : מעורבות חברתית - פוליטית של מנהיגות המדינה תוך הכתבת מטרות למערכת החינוך.

3. אינטואציה : היא דרך קבלת החלטות ללא בסיס ידע.

ולפי הגדרתו לחינוך כמערכת עם תת מערכות ביה"ס , כיתת מערכת .

ותורת המערכת הכללית (מתובולוגיה) היא מערכת שהוא אוסף של חלקים המקיימים יחסי גומלין והגביל שמבדיל בין העולם לשני חלקים נפרדים , תת- מערכת שמורכבת מחלקים של מערכת , אך אינה המערכת כולה, ותשומות , כל מה שנכנס למערכת , תפוקות שכל דבר שיוצא מן המערכת לסביבה , ומערכת מורכבת גודל המערכת ומספר חלקיה.

4. הגדרת החינוך כמערכת : בבית הספר הוא רק מערכת משורה של תת מערכות מחנכות (מלמדות) שמהם נוטים להתעלם - משפחה , חברה , טכנולוגיה , ידע , תרבות פנאי.

במהלך הקורס פרופ' דוד חן התיחס למטרות החינוך האוניברסאליות :

* חיברות : הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים .

* תירבות : נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.

* התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.

סביבה לימודית מתוקשבת מבוססת על סרטוני אנימציה

השפעת ה של סביבה לימודית מתוקשבת - מבוססת סרטוני אנימציה על מיומניות חשיבה מסדר גבוה ומוטיבציה ללימוד מדע
טכנולוגית התקשוב ICTפתחו אפשרויות חדשות להגברת האפטיבית של תהליכי הוראה ולמידה סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר , מערכות מורכבות , בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים ( מחקר ד"ר יגאל רוזן ,הפקולטה לחינוך ,אונ' חיפה)।
במחקרו של ד"ר יגאל בדק שתי שאלות מרכזיות:
* באיזו מידה משפעה למידה מתוקשבת המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ על מיומניות חשיבה מסדר גבוה בהקשר ללימוד מדעים?
* באיזו מידה משפיעה למידה מתוקשבת סרטוני אנימציה -בריינפופ על מוטיבציה ללימוד מדעים?
משתתפי המחקר: שמונה בתי ספר,חמישה יסודיים ושלוש חט"ב ।
ממצאים:
ההתנסות בלמידה משולבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה באופן משמעותי את מיומניות החשיבה מסדר גבוה של תלמידי יסודי בתקופה המקבילה לא נמצאו שיוניים משמעותיים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים אשר למדו אותם ।
הנושאי במדעים ללא שימוש בסביבה המתוקשבת מבוססת סרטוני בריינופו (קבות הביקורת )।
קישור לבריינפופ

למידה מתבוססת משחקים מתוקשבים -תמונת 2011

פעילויות משחקים הם רבים ואף מנוגדים הם באים לידי ביוי במהלך המשחק בעוצמות ובהדגשות שונות।
שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקץ ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחרדות מוטיבציה בלימודים।
המשחקים החינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימדים।
יישומים של משחק מחשב לימודיים בבתי הספר:דוגמאות
לימוד אנגלית - משחקים רבים מוצעי באנגלית וילדים משחקים בהם בהנאה רבה על אף מגבלת השפה । הם מבנים את המשחק ללא צורך בהוראת ולמעשה נחשפים לשפה לעיתים קרובות מבלי לשים לב , נחשיפה המובגרת לאנגלית הופכת את האותיות והצלילים למוכרים יותר , ודי שכיח שילד מגיע עם כמה מילים חדשות באנגלית שלמד תוך כדי משחק זה או אחר (מתוך מס"ע - מופ"ת סובב עולם).

שימוש באינטרנט - פער דיגיטלי

שימוש באינטרנט בקרב בני הנוער בישראל
סקר LIM2006 שנערך על ידי מכון TNSטלסקר, כי ישראל כארבעה מליון משתמשי אינטרנט (בני 23 ומעלה) , שהם כ- 86% כלל האוכלוסייה בגיל १३ ומעלה , נראה כי השימוש באינטרנט רווח יותר בקרב האוכלוייה הצעירה בקרת בני - הנוער (23-26) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90% גם בגיל הביניים נראה כי השימוש באינטרנט ביותר מ 44% בלבד।
הפער הדיגעטלי נובע מהפער הטכנולוגי בין תרבות הנוער , אשר נולדו לתוך מציאות מרושתת , לבין תרבות המבוגרים , שמציאות זו נכפתה עליהם בלא כל הכנה , הצעירים חשים הנוןח אל מול המחשב בהתנסות באתרים וביישומים שונים ברשת בעוד המבוגרים חסרים את נמיומניות והביטחון הדרושים להתנהגות דומה , (מתוך "עט השדה" גליון 3 יולי 2009
השימושים באינטרנט במגזר הערבי או החרה הערבית הולך וגובע עם השנים (גנאיים , רפאל ועזאיזה ,2009) במחקרו של מש (2006) שהמצב הכלכלי- חברתי של הפרט באוכלוסייה הערבית הנמוך מזה של הפרט באוכלוסיה היהודית।
46% בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ משתמשים באינטרנט , נמצא ש 64% מהאוכלוסייה הבוגרת ו ९५% מאוכלסיית המתבגרים עושים באינטרנט שימוש יום - יומי (נחושתאי 2009) עוד עולה , כי השימוש העיקרי באינטרנט של בני המגזר הערבי הוא צ'אט , בלוגים (יומן רשת), הורדות וטעינת קבצים מהאינטרנט אפשר לומר כי הפער בין המגזר הערבי למגזר היהודי מצטמצם ככל שהגיל יורד, היינו האוכלוסייה הצעירה מצליחה לגשר על הפער הדיגטלי (מש, (2006