מדעי החינוך במאה -21

במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה-21 שלומדים במרכז הלימודיים עם פרופ' דוד חן שהחינוך מבוסס על שלושה עקרונות:

1. פרקסיס : הנסון המעשי

2. אידיאולוגיה : מעורבות חברתית - פוליטית של מנהיגות המדינה תוך הכתבת מטרות למערכת החינוך.

3. אינטואציה : היא דרך קבלת החלטות ללא בסיס ידע.

ולפי הגדרתו לחינוך כמערכת עם תת מערכות ביה"ס , כיתת מערכת .

ותורת המערכת הכללית (מתובולוגיה) היא מערכת שהוא אוסף של חלקים המקיימים יחסי גומלין והגביל שמבדיל בין העולם לשני חלקים נפרדים , תת- מערכת שמורכבת מחלקים של מערכת , אך אינה המערכת כולה, ותשומות , כל מה שנכנס למערכת , תפוקות שכל דבר שיוצא מן המערכת לסביבה , ומערכת מורכבת גודל המערכת ומספר חלקיה.

4. הגדרת החינוך כמערכת : בבית הספר הוא רק מערכת משורה של תת מערכות מחנכות (מלמדות) שמהם נוטים להתעלם - משפחה , חברה , טכנולוגיה , ידע , תרבות פנאי.

במהלך הקורס פרופ' דוד חן התיחס למטרות החינוך האוניברסאליות :

* חיברות : הכנה לחיים בכל ההיבטים החברתיים .

* תירבות : נגישות ולימוד אוצרות התרבות האוניברסליים והלוקליים.

* התפתחות אישית: פיתוח הפוטנציאל האישי ותפישת עולם.

סביבה לימודית מתוקשבת מבוססת על סרטוני אנימציה

השפעת ה של סביבה לימודית מתוקשבת - מבוססת סרטוני אנימציה על מיומניות חשיבה מסדר גבוה ומוטיבציה ללימוד מדע
טכנולוגית התקשוב ICTפתחו אפשרויות חדשות להגברת האפטיבית של תהליכי הוראה ולמידה סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה הן בין הגישות המבטיחות ביותר , מערכות מורכבות , בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים ( מחקר ד"ר יגאל רוזן ,הפקולטה לחינוך ,אונ' חיפה)।
במחקרו של ד"ר יגאל בדק שתי שאלות מרכזיות:
* באיזו מידה משפעה למידה מתוקשבת המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ על מיומניות חשיבה מסדר גבוה בהקשר ללימוד מדעים?
* באיזו מידה משפיעה למידה מתוקשבת סרטוני אנימציה -בריינפופ על מוטיבציה ללימוד מדעים?
משתתפי המחקר: שמונה בתי ספר,חמישה יסודיים ושלוש חט"ב ।
ממצאים:
ההתנסות בלמידה משולבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה באופן משמעותי את מיומניות החשיבה מסדר גבוה של תלמידי יסודי בתקופה המקבילה לא נמצאו שיוניים משמעותיים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים אשר למדו אותם ।
הנושאי במדעים ללא שימוש בסביבה המתוקשבת מבוססת סרטוני בריינופו (קבות הביקורת )।
קישור לבריינפופ

למידה מתבוססת משחקים מתוקשבים -תמונת 2011

פעילויות משחקים הם רבים ואף מנוגדים הם באים לידי ביוי במהלך המשחק בעוצמות ובהדגשות שונות।
שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקץ ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחרדות מוטיבציה בלימודים।
המשחקים החינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימדים।
יישומים של משחק מחשב לימודיים בבתי הספר:דוגמאות
לימוד אנגלית - משחקים רבים מוצעי באנגלית וילדים משחקים בהם בהנאה רבה על אף מגבלת השפה । הם מבנים את המשחק ללא צורך בהוראת ולמעשה נחשפים לשפה לעיתים קרובות מבלי לשים לב , נחשיפה המובגרת לאנגלית הופכת את האותיות והצלילים למוכרים יותר , ודי שכיח שילד מגיע עם כמה מילים חדשות באנגלית שלמד תוך כדי משחק זה או אחר (מתוך מס"ע - מופ"ת סובב עולם).

שימוש באינטרנט - פער דיגיטלי

שימוש באינטרנט בקרב בני הנוער בישראל
סקר LIM2006 שנערך על ידי מכון TNSטלסקר, כי ישראל כארבעה מליון משתמשי אינטרנט (בני 23 ומעלה) , שהם כ- 86% כלל האוכלוסייה בגיל १३ ומעלה , נראה כי השימוש באינטרנט רווח יותר בקרב האוכלוייה הצעירה בקרת בני - הנוער (23-26) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90% גם בגיל הביניים נראה כי השימוש באינטרנט ביותר מ 44% בלבד।
הפער הדיגעטלי נובע מהפער הטכנולוגי בין תרבות הנוער , אשר נולדו לתוך מציאות מרושתת , לבין תרבות המבוגרים , שמציאות זו נכפתה עליהם בלא כל הכנה , הצעירים חשים הנוןח אל מול המחשב בהתנסות באתרים וביישומים שונים ברשת בעוד המבוגרים חסרים את נמיומניות והביטחון הדרושים להתנהגות דומה , (מתוך "עט השדה" גליון 3 יולי 2009
השימושים באינטרנט במגזר הערבי או החרה הערבית הולך וגובע עם השנים (גנאיים , רפאל ועזאיזה ,2009) במחקרו של מש (2006) שהמצב הכלכלי- חברתי של הפרט באוכלוסייה הערבית הנמוך מזה של הפרט באוכלוסיה היהודית।
46% בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ משתמשים באינטרנט , נמצא ש 64% מהאוכלוסייה הבוגרת ו ९५% מאוכלסיית המתבגרים עושים באינטרנט שימוש יום - יומי (נחושתאי 2009) עוד עולה , כי השימוש העיקרי באינטרנט של בני המגזר הערבי הוא צ'אט , בלוגים (יומן רשת), הורדות וטעינת קבצים מהאינטרנט אפשר לומר כי הפער בין המגזר הערבי למגזר היהודי מצטמצם ככל שהגיל יורד, היינו האוכלוסייה הצעירה מצליחה לגשר על הפער הדיגטלי (מש, (2006

הספר הדיגיטלי

מה זה ספר דיגיטלי :
ספר דיגיטלי הוא ספר המפורסם בפורמט דיגיטלי (כקובץ מחשב) וניתן לקרוא אותו על גבי מסך המחשב או כל מכשיר נייד אחר, את הספר אפשר לקרוא בעזרת תוכנה חינמית । אדוב אקרובת
הספר הדיגיטלי הוא למעשה ככל ספר מודפס , הוא מכיל טקסטים , פרקים , כותרות , כריכה , תקציר , תמונות , מיתרונותיו הגדולים על פני הספר המודפס שהוא יכול להכיל גם קבצי וידאו , קבצי אודיו (שמע) וקישורים (לינקים)।
כתיבת ספר דיגיטלי ופרסומו ברשת , עשויה להיות פרנסה נאה למי שמחפש עבודה מהבית ।
החסכונית של הספר הדיגיטלי מסייעת לו להמכר במחיר נמוך (יחסית לספר המודפס) , עובדה שפועלת לזכותם של היוצרים והקוראים גם יחד।
הספר הדיגיטלי כאחת מתופעות הלוואי הנפלאות של אחת ההמצאות הגדולות בעולם, האינטרנט , הוא דרך הפכנית ולכתוב להוציא לאור ולהפיץ רעיונות ידע , ואינפורמציה באמצעות המדיה הזמינה ביותר לכותבים ולקרואים כאחד।

האוניברסיטה הוירטואלית

האוניברסיטה הוירטואלית היא מודל חדש בחינוך גבוה בעידן הגלובלזציה :
האוניסברסיטה הוירטואלית היא מוסד אקדמי , תוכנית לימודים באינטרנט לתואר אקדמי , מוסדות אלו משתמשים בטכנולוגיות תקשוב לצורך:
הערברת תכנים, מתן הנחיה, ניהול מטלות והערכה, אדמיניסטרציה (מתשלמים , רישום לקורסים)।
מודלים של אוניברטיסאות וירטואלית :
*מודל האונבירסיטת ללמידה מרחוק הקלאסית (בהתכתבות)।
*המודל משלב למידה מרחוק ולימודי קמבוס ।
* מודל לימודי ההמשך /לימודי חוץ।
* מיזמי גורמים עסקיים।
* מודל האוניברסיטאות החדשות מבוססות על וויב।
הרקע להתפתחות של האוניברסיטה וירטואלית :
משבר בהשכלה הגבוהה המסורתית, עליה בדרישה לידע אקדמי ,התפתחות הטכנולוגיות ונגישות למידע לשלב בא צריך טכנולוגיה המאפשרת שלנו את הפתרון של האונבירסיטה הוירטואלית , המסחור האקדמי : אפשר לסחור את הידע , יש תהליך האקדמי הופך למוצר מדף ואפשר לקנות אותו לקידום הידע העסקי ।
אתגרים עמם צריכה להתמודד האוניברסיטה הוירטואלית :
מסחר הידע מעבר לתפיסה ממוקדת סטודנט (סטודנט כלוקח), רמת תעוד ובקרה גבוהה , עשויה לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של המרצים/ הסטודנטים, קושי לקיים צורות הוראה התנסותיות , מעבדות , היכולת לתת מענה לתפקידים הנוספים של האוניברסיטה מלבד העברת ידע (פעילות חוץ קורקולרית ותרומה חברתית )।

הערכת פעילויות מתוקשבות :

הערכת פעוליות מתוקשבות לפי גישות פדגוגיות ל:

אנשי חינוך ומורים מובחרים , מפתחי אתרים,מפתחי תכנים,לקחות מזמנים, משתמשים
שבעת הקרטריונים להערכת סביבה לימודית:

תוכן נכון ומובן (כולל אמינות , בהירות , תמציתיות) - שלמות התוכן (כולל דיוק וכיסוי)-אבטחה (דיסקרטיות בנתונים)-ניווט (ארגון החומר)।-אינטראקטיביות (אפשרויות תקשורת , שאלות , עזרה , מערכות , פידבק)।-עיצוב הממשק (עקביות , מבנה המידע , עיצוב , ארגון)। -פרסונליזציה

מחוון לאיפיון פעילויות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית-חברתית.

(ד"ר אייל ליאת , מתוך קורס הערכה טכנולוגיית ידע )