האוניברסיטה הוירטואלית

האוניברסיטה הוירטואלית היא מודל חדש בחינוך גבוה בעידן הגלובלזציה :
האוניסברסיטה הוירטואלית היא מוסד אקדמי , תוכנית לימודים באינטרנט לתואר אקדמי , מוסדות אלו משתמשים בטכנולוגיות תקשוב לצורך:
הערברת תכנים, מתן הנחיה, ניהול מטלות והערכה, אדמיניסטרציה (מתשלמים , רישום לקורסים)।
מודלים של אוניברטיסאות וירטואלית :
*מודל האונבירסיטת ללמידה מרחוק הקלאסית (בהתכתבות)।
*המודל משלב למידה מרחוק ולימודי קמבוס ।
* מודל לימודי ההמשך /לימודי חוץ।
* מיזמי גורמים עסקיים।
* מודל האוניברסיטאות החדשות מבוססות על וויב।
הרקע להתפתחות של האוניברסיטה וירטואלית :
משבר בהשכלה הגבוהה המסורתית, עליה בדרישה לידע אקדמי ,התפתחות הטכנולוגיות ונגישות למידע לשלב בא צריך טכנולוגיה המאפשרת שלנו את הפתרון של האונבירסיטה הוירטואלית , המסחור האקדמי : אפשר לסחור את הידע , יש תהליך האקדמי הופך למוצר מדף ואפשר לקנות אותו לקידום הידע העסקי ।
אתגרים עמם צריכה להתמודד האוניברסיטה הוירטואלית :
מסחר הידע מעבר לתפיסה ממוקדת סטודנט (סטודנט כלוקח), רמת תעוד ובקרה גבוהה , עשויה לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של המרצים/ הסטודנטים, קושי לקיים צורות הוראה התנסותיות , מעבדות , היכולת לתת מענה לתפקידים הנוספים של האוניברסיטה מלבד העברת ידע (פעילות חוץ קורקולרית ותרומה חברתית )।

הערכת פעילויות מתוקשבות :

הערכת פעוליות מתוקשבות לפי גישות פדגוגיות ל:

אנשי חינוך ומורים מובחרים , מפתחי אתרים,מפתחי תכנים,לקחות מזמנים, משתמשים
שבעת הקרטריונים להערכת סביבה לימודית:

תוכן נכון ומובן (כולל אמינות , בהירות , תמציתיות) - שלמות התוכן (כולל דיוק וכיסוי)-אבטחה (דיסקרטיות בנתונים)-ניווט (ארגון החומר)।-אינטראקטיביות (אפשרויות תקשורת , שאלות , עזרה , מערכות , פידבק)।-עיצוב הממשק (עקביות , מבנה המידע , עיצוב , ארגון)। -פרסונליזציה

מחוון לאיפיון פעילויות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית-חברתית.

(ד"ר אייל ליאת , מתוך קורס הערכה טכנולוגיית ידע )

פרוייקט להב"ה לצמצום הפער הדיגטלי הישראלי

להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער.


מטרת הפרוייקט :
הפרויקט מבוסס על הרעיון של הקמת מרכזי תקשוב ביישובי הפריפריה, והוא מעניק נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט למי שאין ידו משגת, הדרכת שימוש במחשב ובאינטרנט, הטמעת שירותי ממשל זמין.

אתר להב"ה

חזון הפרויקט: הוא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית על ידי מתן אפשרות לכל אזרח, להשתמש באינטרנט ולרכוש את הידע הנחוץ לו לצריכת מידע דגיטלי, לשיפור רווחתו בחיי היומיום. הפרויקט מעניק שירותי הדרכה וגלישה באינטרנט ללא תשלום למגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה.
* מתן נגישות פיזית למחשב ולאינטרנט לכל מי שאין ידו משגת
* הקניית מיומנויות והרגלי שימוש במחשב ובאינטרנט לאוכלוסיות היעד
*הכשרת תלמידים בנושאים טכנולוגים מתקדמים
*העלאת פריון המשק והתוצר הלאומי, באמצעות השקעה בהון האנושי

אוכלסיית היעד :
(1) גני ילדים ועד תלמידי יסודי בגילאי : 4 -12 (עד כיתה ו').
(2)תלמידי על יסודי בגילאי : 13 - 18 (כיתות ז'-י"ב).
(3)מבוגרים בגילאי 21+
(4)גמלאים

הסיבות לפער בנגישות בין יהודים וערבים

במחקר נבחנו שלושה הסברים אפשריים לפער בין יהודים וערבים בנגישות לאינטרנט: 1. מודל המשאבים, הטוען שהפער נובע מהבדלים בין הקבוצות בהשכלה, הכנסה, גיל, ותק בעבודה. 2. מודל הבדלי מודרניות, הטוען שהמיעוט עושה פחות שימוש באינטרנט בגלל עמדות והבדלים במידת הדתיות. 3. מודל של עמדות כלפי טכנולוגיה. הממצא העיקרי שנמצא: גם כשמפקחים על הבדלים בין הקבוצות בהון אנושי (הכנסה, השכלה, מספר שעות עבודה),
לאור ממצאי המחקר של פרופ' גוסטבו מש, מסכמת אסמאא גנאיים: "פעילות רבה צריכה להתבצע בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.
(אפוק טיימס ישראל )

תפקיד הממשל בצמצום הפער הדיגטלי(מצגת ד"ר מישר -טל חגית)
* יצירת התנאים המאפשרים לכל אזרח את הגישה והמיומנויות לשימוש יעיל באינטרנט:
- גישה למידע : גישה לחינוך , מפתח לצמצום פערים חברתיים אחרים.
- גישה למידע: אפשרות השתתפות בדמוקרטיה.
- גישה למידע: הזדמנויות כלכליות.

* פרוייקטים לצמצום הפער
פרוייקטים בישראל:
- פרוייטק מחשב לכל ילד (דגש על נגישות )
- פרוייקט להב"ה (דגש על הכשרה ומיומנויות)
- פרויקט של איגוד האינטרנט הישראלי.

מהו המפער הדיגיטלי!!!!

הפער בין האלו שמשתמשים בטכנולוגיה ונהנים מפרותיה ואלו שאינם משתמשים
בטכנולוגיה מסיבות שונות

שני מרכבים עיקריים בהגדרת פער דיגיטלי
1)פער לניגשות לרשת (מחשב , חיבור לרשת , רוחב פס)
2) פער במיומנויות השימוש (חשיבה חברתית , חשיבה ויזואלית , אוריינות מידע )
הסיבות לקיומו של פער דיגטלי:
1) אי מודכות
2) תשתית פיזית
3)פעית שפה
4) מצב כלכלי
5) רתיעה (טכנופוביה)
6) גישה לתשתיות
7) אידיאולוגיה
8) התכנות פיננסית
(ברזילי נהון , 2006)
הפער בין יהודים לערבים
יש שני מחקרים חדשים שהתקיימו
1)אינטרנט 2008 - ממשל, עסקים וחברה", שיתקיים ב25-26 בפברואר 2008, בכפר המכביה ברמת גן
2)המחקר השני נערך על ידי הדוקטורנטית אסמאא גנאיים, מנהלת המרכז הטכנולוגי במכללת אל-קאסמי שבבקה אל-גרבייה, בהנחיית פרופ' שיזף רפאלי, ראש המחקר לחקר חברת המידע ופרופ' פייסל עזאיזה
ואני בפוסט הזה רוצה להתייחס של המחקר השני .
המחקר של אסמאא גנאיים, מעלה, כי הפער בין שתי החברות, היהודית והערבית, מתבטא גם בנגישות לאינטרנט וגם באופן השימוש באינטרנט. בחברה היהודית התפשטות האינטרנט היא הרבה יותר מהירה מאשר בחברה הערבית בארץ: החיבור לאינטרנט בבית עלה מ-41.1% ב 2002 עד ל- 60.3% ב-2005 בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית עלה רק מ-17.7% ב-2002ל-23.3% ב-2005.ממצאים מ-2007 מראים, כי השימוש באינטרנט עלה בקרב שני המגזרים, אך הפער נשמר: 72.5% משתמשי אינטרנט בקרב המגזר היהודי, ו-52.5% משתמשים בקרב המגזר הערבי.

בנוסף לפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לחברה היהודית, מנתוני הסקר הסוציו-אקונומי "רכאז", אשר בוצע על ידי אגודת הגליל למחקר ב-2004, נמצא, כי קיימים פערים דיגיטליים גם בתוך החברה הערבית בישראל, בין המינים, ובין בעלי השכלה לחסרי ההשכלה. ל-32.2% מכלל משתמשי האינטרנט בחברה הערבית, אין אינטרנט בבית, והם נאלצים להתחבר ממקומות אחרים כמו מוסדות הלימוד ומקומות העבודה.

מה הם הכלים הטכנולוגים בסרטון??

נא ללחוץ על הסרטון :



הכלים הטכנולוגים בסרטון * מעבד תמלילים : עריכת הכתיבה , טקסטים. * גוגל :- חיפוש מידע - בתוך הטקסטים. * בלוגים:- חשיפה , תהליכי כתיבה , רישות חברתי . * יוטיוב:- יצירה , לא רק טקסט , שיתוף * גוגל מפס:- שכלול היכולות -הטקסט וויזואליזציה. *דלישס:- שיתוף בידע. *ויקפדיה:- יצירת ידע שיתופי. (מאת : ד"ר אייל ליאת )

המורה המקוון מיטב

להיות המורה הטוב ביותר על עצמך
3 פרמטרים לדרוש תפקיד מורה מקוון
* היכרות עם יישומים -הכרחית במיוחד היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי .
- בקיאות טכנית התמודדות עם תקלות נפוצות - גמישות בביצוע .
- פתיחות לשינוי פרדיגמות ההוראה המסורתיות.
- הכרת האפשרויות הקיימות והפתיחות להשתמש בהן בצורה מפתיעה .
(מבוסס על מאמר מאת אריאל לונברג)

*לפתיח קרטריונים להערכת שעור שלי כמורה מקוון - יש לו בתחום התוכן כמו מתמטיקה או אנגלית מעולה .
- פקיה ביגע פדגוגי על סוגי עדכנים.
- פקיה בידע טכנולוגי .